אני נוסע לניו יורק / עידן זילברשטין

אֲנִי לֹא זוֹכֵר אֶת הַדֶּרֶךְ

אֲבָל אֲנִי נוֹסֵעַ לִנְיוּ יוֹרְק

מִבַּעַד לַשְּׁכוּנוֹת הַיְּשָׁנוֹת שֶׁל הַמִּזְרָח הַתִּיכוֹן

אֲנִי כְּבָר מַרְגִּישׁ עַל הַפָּנִים תָּוִים שֶׁל אוֹקְיָינוֹס

אֲנִי לֹא יוֹדֵעַ מָה אֲנַגֵּן שָׁם

אֲבָל אֲנִי נוֹסֵעַ לִנְיוּ יוֹרְק

חוֹצוֹת שְׁתֵּי תְּאוֹמוֹת אֶת מַעֲבַר הַחֲצִיָּה

קָשֶׁה לְהַבְחִין בֵּינֵיהֶן, נִדְמֶה לִי שֶׁאַחַת מֵהֶן מְפֻרְסֶמֶת

מָדוֹנָה אוֹ גַּ'סְטִין בִּיבֵּר בְּהַסְוָאָה

שְׁנֵיהֶם לֹא סִבָּה לִנְסֹעַ לִנְיוּ יוֹרְק

אֵלֶן גִּינְסְבֵּרְג כֵּן אֲבָל הוּא מֵת

הַשָּׂטָן לֹא מֵת

הוּא רַק עָבַר חִטּוּי

הוּא לֹא מְרַחֵף יוֹתֵר

הַתּוֹתָחִים שֶׁלּוֹ

בְּמַחְסַן הַצַּעֲצוּעִים

[מִי מַפְשִׁיט אֶת מָה כְּשֶׁקּוֹרְעִים מִגּוּפְךָ,

  שָׂטָן, אֶת גְּלִימַת הַלִּינֵאָרִיּוֹת, (בֶּן אָדָם,

  אַתָּה יוֹתֵר מִסִּיּוּט שָׁחֹר), אַתָּה מִשְׁתּוֹקֵק

  לְטִינְקֵר בֵּל, יָדֶיהָ הַקְּטַנּוֹת עַל רַעֲמַת הַשֵּׂעָר

  שֶׁלְּךָ, הִיא לֹא נוֹקֶמֶת בְּךָ כָּל עוֹד אַתָּה נוֹצֵר

  אֶת חֻקֵּי יְרִיַּת הַתּוֹתָחִים וּכְשֶׁאַתָּה נָצוּר

  הִיא מוֹצֶצֶת מִמְּךָ אֶת הָרַעַל מֵהַנְּשָׁמָה

  וְעוֹבֶרֶת לָגוּר אִתְּךָ בַּפַּרְבָּרִים]

אֲנִי לֹא זוֹכֵר אֶת הַדֶּרֶךְ

אֲבָל אֲנִי נוֹסֵעַ לִנְיוּ יוֹרְק

בֵּין הַפַּחִים גְּדוּשֵׁי הַזֶּבֶל שֶׁל הַמִּזְרָח הַתִּיכוֹן

אֲנִי כְּבָר מֵרִיחַ אֶת עֲשַׁן הַסְּפִינוֹת מֵהָאוֹקְיָינוֹס

אֲנִי לֹא יוֹדֵעַ מָה אֶכְתֹּב שָׁם

אֲבָל אֲנִי נוֹסֵעַ לִנְיוּ יוֹרְק

עַל הַגֶּשֶׁר מֵעַל שִׁפְכֵי הַבִּיּוּב הַמְּבַעְבְּעִים

עוֹמֵד קְטַן-קוֹמָה וְשַׂר, נִדְמֶה לִי שֶׁהוּא שִׂחֵק בְּאֵיזֶה סֶרֶט

אוֹ בִּבְרוֹדְוֶי, אוּלַי הוּא סְפַּיְדֶּרְמֶן בֵּין גּוֹרְדֵי הַשְּׁחָקִים

אֵלֶּה לֹא סִבּוֹת לִנְסֹעַ לִנְיוּ יוֹרְק

מֶרְלִין מוֹנְרוֹ וְאֶנְּדֵי ווֹרְהוֹל כֵּן אֲבָל הֵם מֵתִים

הַבְּלוּז לֹא מֵת

הוּא רַק עָבַר קִטְלוּג

הוּא לֹא מְשֻׁדָּר יוֹתֵר

הַבְּכִי שֶׁלּוֹ

מְנַגֵּן בַּמַּחְתֶּרֶת

[מִי מַפְשִׁיט אֶת מָה כְּשֶׁקּוֹרְעִים מִגּוּפְךָ,

  בְּלוּזִיסְט, שְׁנַיִם מִשֵּׁשֶׁת הַמֵּיתָרִים, (בֶּן אָדָם,

  אַתָּה יוֹתֵר מֵעֶבֶד שֶׁל הַגְּדֵרוֹת), אַתָּה מִשְׁתּוֹקֵק

  לְבַת הַיָּם הַקְּטַנָּה, קוֹלָהּ הַגָּדוֹל מְרַחֵף מֵעַל הַקּוֹל

  שֶׁלְּךָ, הִיא לֹא סוֹטָה מִמְּךָ כָּל עוֹד אַתָּה שׁוֹמֵר

  עַל חֹק שְׁתֵּים-עֶשְׂרֵה הַתֵּבוֹת וּכְשֶׁאַתָּה שׁוֹמֵר

  הִיא מַרְאָה לְךָ אֶת הַדֶּרֶךְ לְדוּאֵט מֵהַנְּשָׁמָה

  קוֹנְצֵרְט אֵינְסוֹפִי שֶׁל אַרְבָּעָה מֵיתָרִים]

אֵין לִי כְּבָר רִשְׁיוֹן נְהִיגָה

אֲבָל אֲנִי נוֹסֵעַ לִנְיוּ יוֹרְק

בֵּין טַעֲמֵי הַקִּטְנִיּוֹת הַמְּעוּכוֹת שֶׁל הַמִּזְרָח הַתִּיכוֹן

אֲנִי כְּבָר טוֹעֵם אֶת הַבַּרְבִּיקְיוּ שֶׁמֵּעֵבֶר לָאוֹקְיָינוֹס

אֲנִי לֹא יוֹדֵעַ מָה אֲבַשֵּׁל שָׁם

אֲבָל אֲנִי נוֹסֵעַ לִנְיוּ יוֹרְק

הַגּוּף שֶׁלִּי מְדַמֵּם כֻּלּוֹ, אֲנִי עוֹצֵר לְיַד מוֹטֶל חֲצִי שָׂרוּף, הַשָּׂטָן עָבַר פֹּה אוֹ שֶׁלָּהֲטוּ פֹּה לַהֲבוֹת הַבְּלוּז,

שׂוֹכֵר מִטָּה וּמִתְמַסְטֵל, לְמִי אִכְפַּת, לְמִי, לַעֲזָאזֵל, אִכְפַּת מָה מֵבִיא הֶעָתִיד כָּל עוֹד הַפֶּצַע מַגְלִיד,

לִפְנֵי שֶׁהַשֻּׁתָּף לַחֶדֶר נִרְדַּם, הוּא מְסַפֵּר לִי אֶת הַסִּפּוּר הַהוּא עַל הַנַּוָּד מֵהַמִּזְרָח הַתִּיכוֹן,

שֶׁיּוֹצֵא לָעִיר הַנּוֹצֶצֶת עִם עֵינַיִם נוֹצְצוֹת וּבוּעַת סַבּוֹן מְלֵאָה בְּתִקְוָה לְעָתִיד טוֹב יוֹתֵר.

וַאֲנִי כָּל הַלַּיְלָה שָׁר אֶת בְּלוּז הַנַּוָּד

מְנַגֵּן עַל מֵיתָר אֶחָד

אֶת הַתְּנוּעָה הַבִּלְתִּי פּוֹסֶקֶת

אֲנִי לֹא מַכִּיר אֶת הַדֶּרֶךְ

אֲבָל אֲנִי נוֹסֵעַ לִנְיוּ יוֹרְק