שגעון הוא דבר נרכש / אורית כרמל־רפאלי
זֶה אֵינוֹ גַּרְעִין גֵּנֵטִי הָאוֹרֵב
לְהִתְפָּרֵץ בַּטְּרִיגֶר הַנָּכוֹן
שָׁמוּר לַאֲנָשִׁים מְסֻיָּמִים.
זוֹ אֵינָהּ נְטִיָּה טִבְעִית
מְקַנֶּנֶת, מַמְתִּינָה לִשְׁעָתָהּ
לְהִתְבַּטֵּא, נַחֲלַת סְגֻלִּיִּים.
כָּל אֶחָד יָכוֹל לְהִשְׁתַּגֵּעַ
בַּנְּסִבּוֹת הַנְּכוֹנוֹת, לְהִטָּרֵף
מֵעֶצֶם הֱיוֹתוֹ אָדָם.
אֲנִי עַצְמִי עַכְשָׁו מִשְׁתַּגַּעַת
מִצַּעַר, מִבֶּהָלָה, מִדְּאָגָה
חוֹצָה גְּבוּל בִּלְתִּי נִרְאֶה
חוֹרֶגֶת אֶל הָעֵבֶר הָאַחֵר.
חֵלֶק מִמֶּנִּי נִשְׁאַר שָׁם
וְאֵינוֹ חוֹזֵר
11 תגובות
זיוה נוי
יפה.תודה
דן אלבו
אהבתי.
רוני גרא
שיר לא פשוט על הדאגה המחלחלת, חורגת וחוצה גבולות, וחלק ממנה מהדוברת נשאר שם, ולא ירפה לעולם
תמי
אורית, השיר בשני חלקיו מכניס אותנו אל ה"שגעון", האוניברסלי והפרטי
חלקו השני הופך את השיר לאישי ונותן לו את כוחו
מיקי הראל
חלק ממני נשאר שם.
בקולקטיבי זה זמן רב שקורה הדבר
שיר חזק
לאה צבי (דובז'ינסקי)
אהבתי את השיר ומאוד מזדהה, תודה
שושנה
משוררת מעולה. מן הראוי קולה ישמע על ידי
״האליטה״ הספרותית שמתחזקת בעיקר את עצמה.
איתן
השיר כבש אותי. אני חש גם, ש"חֵלֶק מִמֶּנִי נִשְׁאָר שָׁׁם וְאֵינוֹ חוֹזֵר",.
אסתר קאפח
אכן כפי שכתבת גם המחשבות שלי שם ביומיום מלוות את החיל הנצחי שלי.
זיוה גל
כל כך יפה כתבת. אפשר בהחלט להזדהות.
הפרטי האישי והלאומי והאוניברסלי.
תודה, זיוה
איתן .
"אֲנִי מִשְׁתַּגֵּעַ מִצַּעַר, מבֶּהָלָה, מִדְּאָגָה ……." – השיר כבש אותי