שירה

השמש בדומיה זורחת הקדימה / איתן קלינסקי

הַשֶּׁמֶשׁ בְּדוּמִיָּה זוֹרַחַת הִקְדִימָה לְהַקִּישׁ
עַל רֹאשִׁי הַשַּׁח
עַל לִבִּי שֶׁכָּרַע וְשָׁתַק
מְבַקֶּשֶּׁת מִמֶּנִּי לְכַוֵּן מַבָּט אֶל הַיָּם הַנִּשְּׁקָף מֵחַלּוֹנִי
לְאַמֵּץ אֶת רְקִיעַ הַתְּכֵלֶת הַמְלַטֵּף
הַמַּצְנִיחַ עָבִים צְחוֹרִים עַל חַלּוֹנִי
הַמִּסְתַּכְּלִים בְּעַיִן בּוֹחֶנֶת עַל כָּל פִּנָּה בְּחַדְרִי
לִמְצֹא אֶת הַדֶּרֶך הַטּוֹבָה
לְמַלֵּט מִתּוֹכִי אֶת סוּפַת יְגוֹנִי הַדּוֹהֶרֶת
עֲמוּסַת רְפָאִים עֲגוּמִים
טְעוּנַת לֵילוֹת אֲפֵלִים שֶׁהָיוּ לְיָמִים
וּלְהַשְׁלִיכָהּ הַרְחֵק מִמֶּנִּי.

ניקוד: יאיר בן־חור

6 תגובות

  • עפרה בן-עמי

    אהבתי את השיר היפה הזה המחפש תקווה בכוח המרפא של האור. תודה רבה עליו!
    השמש עמוסת תפקידים בשירה. היא עלולה לסנוור או להופיע כמחטאת, אך לעיתים, כמו כאן, היא מאירה שמיים של תכלת עם עננים קלים ומוזמנת להניח לאור הטוב לחדור.

  • תמי

    הראש שח, הלב כורע, היגון דוהר, והשיר חי, בועט, וסוחף בעוצמה
    ימים טובים שיהיו ימיך

  • אורית כרמל רפאלי

    כמה טוב שישנה השמש המושכת את המבט להסתכל, למרות למרות למרות הכל, על הים. שיר יפהפה.

השאר תגובה