שירה

* / שירה כהן

הַדְּרָמוֹת הַגְּדוֹלוֹת מַתְחִילוֹת
וְכַאֲשֶׁר אַתְּ יוֹדַעַת שֶׁהֵן מַתְחִילוֹת
אַתְּ לוֹמֶדֶת לְזַהוֹת שֵׁמוֹת שֶׁל פְּרָחִים
וּמְשַׁנֶּנֶת אוֹתָם בְּכַמָּה שָׂפוֹת
אַתְּ רָצָה מִסָּבִיב לְחָצֵר שֶׁל בֵּית סֵפֶר
וּמְגַלָּה סוֹדוֹת לַחֲבֵרָה הַטּוֹבָה
אַךְ לֹא אֶת הַסּוֹד הַגָּדוֹל מִכֻּלָּם
שֶׁהִיא כְּבָר מְנַחֶשֶׁת לְבַד
וּמְפִיצָה בֵּין כֻּלָּם כִּשְׁמוּעָה
אֲבָל אַתְּ מַמְשִׁיכָה לֶאֱהֹב אוֹתָהּ כָּכָה
וְנִזְכֶּרֶת בַּפַּעַם הָרִאשׁוֹנָה בָּהּ הִזְמַנְתְּ אוֹתָהּ לָבוֹא
לְטַיֵּל עִם הַכֶּלֶב
וְהִיא בָּאָה אַלַיִךְ וְהַכֶּלֶב שָׂמַח –
וְדִמְיַנַתְּ שֶׁאַתֶּן מִשְׁפָּחָה מְאֻשֶּׁרֶת –
שְׁתֵּי אֲחָיוֹת וְכֶלֶב.

ניקוד: יאיר בן־חור

10 תגובות

  • רוני גרא

    שיר כאב, על חברות,הדוברת מספרת בגוף שלישי על חברותה עם חברה אחרת,למענה למדה את שמות הפרחים בשפות שונות,והיא ארחה אותה עם כלבה, והן נראו כמשפחה , והא ממשיכה לאהוב למרות שאת הסוד הגול של הדוברת היא לא ספרה לה,אבל היא הברה בעלת כלב ידעה לנחשו, עפי הסודות האחרים שהדוברת חשפה בפניה,ואת הסוד הגדול הזה חברתה, הפיצה ברבים כשמועה.ואכזבת הדוברת רבה, היא הרי ראתה בחברה וכלבה.משפחה.

  • לאה צבי (דובז'ינסקי)

    שיר יפה, כואב ומרגש, מותיר בסקרנות , אהבתי שהטבע, בעלי חיים ( כלב) הם חלק מהשיר, יש כאן אכזבה מבני האדם ולא מהטבע, היא זוכרת היטב שמות פרחים, או שאולי זאת בריחה, שיר נפלא בכל פעם מתגלה תמונה אחרת, אהבתי, תודה

  • חגית בת-אליעזר

    שירה כהן כותבת נהדר.
    השיר תהליכי, נמרץ
    הקורא רץ
    עם המחברת
    מסביב לחצר
    ונטען בעוצמת אהבתה.

  • מיקי

    מעילה באמון היא סוג של בגידה. קשה מנשוא, יש כאן למרות האיפוק ומשך אהבתה לחברתה והנתינה , עצב.

  • ענת

    לכל אישה יש סיפור על חברה 'טובה' שבגדה באמון. על חברה 'אחות' שלא זכרה להיות חברה עד הסוף.
    שיר נוגע, רגיש וכל כך אמיתי

  • שירה כהן

    תודה לכל המגיבות והמגיבים , קריאתכם מעניקה לי אנרגיות חדשות

השאר תגובה