שירה

רחשים מתחדשים / קובי ניסים

הָאָדָם גִּלָּה אֶת הָאֵשׁ,

לִבָּה אוֹתָהּ לְתָמִיד.

נַנִּיחַ שֶׁהָיָה לְךָ כּוּר הִתּוּךְ

אוֹ מִזְבֵּחַ שֶׁקַּרְנָיו אֲחוּזוֹת לְמוֹפֵת

וְכָעֵת כַּרְכֻּבֵּי שֶׁנְהָב עִם גֶּחָלִים –

הַלַּפִּידִים בְּהִכּוֹן 

וְאֵין דּוֹעֵךְ

וְאִם מְדֻבָּר בְּאַהֲבָה גְּדוֹלָה?

דֻּבַּר כְּבָר בְּכָזוֹ הַמְכַלָּה

אֶת עַצְמָהּ, שֶׁלֹּא לוֹמַר אֶת מְחוֹלְלֶיהָ;

אֲבָל לֹא. 

הַיְשֵׁר מַבָּטְךָ אֶל הַנִּרְשָׁפִים, 

דּוֹבֵב אֶת סִילוֹן הָאוֹר הַשּׁוֹעֵט מִנִּשְׁמָתְךָ.

אַהֲבוֹת גְּדוֹלוֹת גַּם מִתַּחַת לָרֶמֶץ

רוֹחֲשׁוֹת בְּעֹז וְאֵינָן כָּבוֹת.

אִם תִּרְחַשׁ אֵמוּן,

לֶהָבוֹת שֶׁל רֶגֶשׁ יִתְּנוּ לְךָ מָאוֹר

מִפְּנֵי מַחֲנָק הַוִּתּוּר.

אֲנִי מְקַדֵּשׁ אֶת הַגֶּחָלִים.

רוֹשֵׁף עֲלֵיהֶם נְשִׁיפוֹת שֶׁל חִבָּה.

אֶת מְקוֹם הַתַּבְעֵרָה הַקָּשָׁה

תּוֹפֵס רַחַשׁ מְכוֹנֵן.

ניקוד: יאיר בן־חור

3 תגובות

  • אילנה סיון

    שיר יפהפה, בשבח המאור העומד מול מחנק הוויתור – ככל כך נחוץ עכשיו ללבות מעט תקוווה בימים בוערים-עד-כאב אלה. תודה!

  • איתן

    תודה לעוטף אותנו באור. תודה למי שאת מקום התבערה הקשה מבקש שיתפוס רחש מכונן , ומי ייתן והוא יכונן רק רחשים עדויים בטוב וביפה.

השאר תגובה