משורר נהדר, עלום – על שי אריה מזרחי (שא"מ) ז"ל במלאת שנתיים למותו/ דוד אדלר
משורר נהדר, עלום – על שי אריה מזרחי (שא"מ) ז"ל במלאת שנתיים למותו/ דוד אדלר
"שנינו נטולי צללים/ בכסות לידה/ ואין צל/ שמעיב על אורנו".
לעיתים כדאי אולי להתחיל מבראשית. אולי הדברים אינם ידועים לחדשים, שהתוודעו לאתר זה רק לאחרונה ואולי נדחקו לשולי התודעה אצל אחרים. ב"אודות" באתר "ליריקה" נכתב: "הרעיון לאתר 'ליריקה' צץ בהשראת בלוג השירה האהוב עלינו, 'כאוס', לזכרו של מייסדו, המשורר שי אריה מזרחי, ז"ל". גם אני מרגיש קרבה אישית לאתר זה בשל כך. לכן כשפנו אלי מ"ליריקה" לכתוב דברים לזכרו של שי (המכונה שא"מ), במלאת שנתיים למותו קשה היה לי לסרב, בעיקר לנוכח הקול הנרגש מעבר לקו. כבר כתבתי דברים ארוכים על שי הן באתר זה והן ב"תרבות וספרות" של "הארץ", ודברים מעטים, אם בכלל, התחדשו מאז.
לא הסתרתי בעבר, ואיני מסתיר גם עתה, את הלבטים שנלווים להעלאת זכרו. מצד אחד, חשוב לעשות זאת למען חבריו ועמיתיו אך בראש ובראשונה למען משפחתו (כי גדול ככל שיהיה צער חבריו ועמיתיו, זה מתגמד, זה כּאין וכאפס לעומת הצער שלהם). מצד שני,יש חשש שהדברים שיכתבו יתפרשו כגלוריפיקציה כביכול של שי ויצירתו בעקבות מעשהו (שאין איש רשאי לדון אותו לכף חובה, כל עוד לא עמד במקומו). כי אבוי לנו אם יתפרש, ולו לפרח משוררים אחד, פירוש מוטעה מאין כמוהו, ששי זכה ליחס מיוחד ול"תהילה", בשל הדרך שבה מצא את מותו, ולגרום לכך שיאמץ חלילה את דרכו ל"תהילה" מדומה זו. "תהילה", שאם היא בכלל שרירה וקיימת (ולעניות דעתי היא אינה קיימת), הרי שאין מפוקפקת ממנה ואין פסולה ממנה. לכן ראוי שיובהר שבהעלאת זכרו של שי, הכוונה היא להעלות על נס רק את שירתו ואת אישיותו המיוחדת, ללא כל גלוריפיקציה וללא כל קשר לדרך שבה סיים את חייו.
נראה שלשי הייתה אישיות מורכבת אף יותר מזו שתיארתי בעבר. אני נחשפתי להיבטים אחדים, שגם עמיתיו הרבו להדגיש בבמות שונות: דבקותו באמירת דברים לאמיתם ללא כחל וסרק, ללא זיוף הקל שבקלים. זו הייתה תכונה ברורה ומובדלת, קיצונית אפילו, במיוחד על הרקע הכיתתי-אינטרסנטי, הידוע כ"כ, שאין טעם, ממש אין טעם, להכביר עליו מילים, ב"ביצת השירה" הישראלית. ניכר היה שהוא איש של אמת ולא של חישובי תועלת. תכונה זו באה לידי ביטוי גם בשירתו הכנה והחושפנית, גם בדברים שכתב וגם ב"כאוס" שערך.
באשר לשירתו נכתבו כבר דברים מפורטים על טיבה ע"י אחרים וע"י הח"מ (ניתן למצאם בנקל ברשת, ואת המאמרים המודפסים ניתן למצוא בפייס על שמו) ואין טעם ואין גם הקצאת מקום לחזור עליהם כאן. די אם נתבונן באיכותו של המוטו הנהדר, הפניני, שלמעלה שהוא גם המוטו של ספרו השני והאחרון "הוא המסמן את המקום" כדי לעמוד על מיטבה של שירתו. יש אמרת חז"ל שאני אוהב, וששיננתי אותה גם בערב שהוקדש לזכרו במלאת שנה למותו, שאומרת "כל העוסק בתורתו מבפנים, תורתו מכרזת עליו מבחוץ". אך אנו יודעים שבמציאות של ימינו זה אידיאל, שרחוק מאוד מהגשמה. גם שי היה מודע לכך כפי שמעיד סופו של שירו הנהדר "כאן על שפת מים קדושים" בספרו זה, האחרון: "אני קורע לָךְ שיר, מנחה / מסִפרו של משורר / נהדר, עלום". כאשר החיבור בין "משורר נהדר" ו"עלום" מביע השקפה ריאל־פואטית מאוד ברורה, גם אם מצערת. שי עסק בשירה מבפנים ואנו חבריו, ו"ליריקה" במיוחד, רואים זאת מתפקידנו להכריז עליה מבחוץ.
יהיה זכרו ברוך.
17 תגובות
לאה הרפז
הפונט כל כך קטן שאין באפשרותי לקרוא זאת.
gai
תוקן, תודה לאה
תרצה אפרת
המאמר חשוב ומחכים בעיני. המוטו נפלא
דוד אדלר
לתרצה תודה
אכן המוטו נפלא. כך גם המיטב, הלא מועט, משירתו
לאה הרפז
תאוד אהבתי את המוטו: ""שנינו נטולי צללים/ בכסות לידה/ ואין צל/ שמעיב על אורנו".. מלבד המוטו\ המאמר חשוב ומענין למי שאינו מכיר את כתיבתו של שי אריה מזרחי\ המאמר יוסיף הרבה\ לי הוא הוסיף מעט גם משום שאני מכירה את שירתו וגם משום ששמעתי את דוד אדלר לפני שנה בערב למלאת שנה למותו. בכל מקרה, מאמר חשוב וטוב שפורסם.
ענבל אשל כהנסקי
שי.
דוד אדלר
ללאה תודה
אורנה ריבלין
לדוד אדלר , תודה רבה על רשימה חשובה ומאירה זו כדי לשמר את זכרו ופועלו של שא"מ .
חג שמח ובשורות טובות ,אורנה .
אוולין כץ
דוד. מאמר מאד מרגש לזכרו של המשורר שי אריה מזרחי, ז"ל". אכן טוב וחשוב שהדגשת שיהא "פירוש מוטעה מאין כמוהו, ששי זכה ליחס מיוחד ול"תהילה", בשל הדרך שבה מצא את מותו,.."
דוד אדלר
לאורנה ואוולין
תודה על דבריכם החמים
דוד
קורא מתמיד
הרשימה רהוטה ומוגשת באופן מאיר עיניים. כמו כן, היא מדרבנת לקרוא את יצירתו של המשורר, וזו מעלה חשובה. תודה
דוד אדלר
לקורא המתמיד
תודה על דבריך. זו הייתה אכן אחת ממטרותיה החשובות של הרשימה
ד"ר עודד ניב (נימקובסקי)
דברים נוגעים ללב. (כמעט אמרתי 'הלוואי שמישהו היה כותב דברים כה יפים לזכרי לאחר הסתלקותי עד 120!)
לא זכיתי להכיר את שי מזרחי המנוח וגם לא את שירתו. הייתי מוסיף לדבריו היפים של דוד גם שיר-שניים של שי על פי בחירתו של הכותב.
דוד אדלר
לניב. תודה. אתה צודק. הייתה מגבלת אורך היריעה. כפי שכתבתי תוכל למצוא ברשת שירים רבים והתייחסויות רבות אליו.
רחל בכר
שי היה עורך ספר השירה שלי " שיר תלוי על קולב" אך לצערי לא הספקתי להכירו.
רב עבודתו נעשה באמצעות מיילים וכשבוע לאחר שסיים את מלאכתו נודע לי על פטירתו.
כל כך רציתי להכירו מקרוב לשמוע את דעתו הכנה על השירים.
לתחושת ההחמצה נלווה גם רגש אשם, אולי שירי, שיש בהם לא מעט עיסוק במוות, עורר בו שוב את הרצון לשים קץ לחייו.
רחל
רחל בכר
לצערי נפלו טעויות (מקלדת). בתגובה.
דוד אדלר
לרחל
תחושת ההחמצה שלך מובנת ושותפים לה רבים. תחושת האשמה שלך, לעניות דעתי, מופרכת לחלוטין, ותסלחי לי על הלשון הנחרצת והחד-משמעית שאני נוקט. לא רק את, גם אחרים הביעו בדרכים שונות את תחושת אשמתם. לכולם אני אומר וגם כתבתי על כך שאין כל יסוד לתחושה זו.