הלאה / גילית חומסקי

כָּל הַדְּבָרִים נִמְשָׁכִים
אֶל כּוֹכָב וּשְׁמוֹ הָלְאָה

אֶפְשָׁר לְסַמֵּן אוֹתָם
בִּנְקֻדָּה זוֹהֶרֶת
וְלַעֲקֹב אַחֲרֵיהֶם
נִמְשָׁכִים מִכֹּחַ הַמַּגְנֵט

אֶפְשָׁר לְהַפְרִיחַ
צִפֳּרִים צִבְעוֹנִיּוֹת וַעֲצוּבוֹת

אֶפְשָׁר לְנוֹפֵף בִּזְרוֹעוֹת
כְּמוֹ נִנְטַשׁ עַל אִי
וְלִירוֹת זִקּוּקִים
אֶל גַּב מָטוֹס מִתְרַחֵק בְּמַסְלוּלוֹ

רַק יוֹנַת הַדֹּאַר הָאֲפֹרָה
תָּבִיא בִּתְשׁוּבָה אֶת הֵד קוֹלֵךְ
וּתְהוֹם

וְהֶבְזֵק הָאוֹר
מִמָּקוֹם רָחוֹק
יִזְהַר כְּמוֹ מוֹת הַכּוֹכָב
וּתְחִלַּת הַמִּשְׁאָלָה

ניקוד: יאיר בן – חור

מה טיבו של "כוכב ההלאה"? האם הוא מסמל את מאוויי הלב, או דווקא את ההחמצות שהתעופפו מן הידיים כמו ציפורים? המשוררת מונה מספר אפשרויות, שבאחת מהן יכול לבחור מי שכמה להשיג את כוכבו לפני החידלון. ובה בעת, ניתן לייחס אופטימיות גם למות הכוכב, כי מנקודת ההתנפצות ואילך מתחיל החיפוש אחר יעד חדש.

6 תגובות

חגית מ.

דצמבר 23, 2014 ב9:08 pm הגב

מקסים. שיר יפה וזוהר מכוכב אחר

דוד אדלר

דצמבר 23, 2014 ב11:36 pm הגב

שיר יפה עם שובל של חידתיות שלא חייבים, ואין גם צורך, לפענחה עד תום.

פתאום קפצה עלי קצת נוסטלגיה. נזכרתי במפגש השירי הראשון שלי עם שירים של גילית. היה זה לפני כשלוש וחצי שנים באתר "יקוד" שם פורסמו חמשה משיריה. במיוחד אהבתי את השורות:

אֲנִי מִסְתַּכֶּלֶת עָלֶיךָ
הַמֶּרְחָק בֵּינֵינוּ – נְגִיעָה
אִם אַפְנֶה אֶת גַּבִּי
אֶצְטָרֵךְ לַחֲצוֹת אֶת כָּל הָעוֹלָם
כְּדֵי לְהַגִּיעַ אֵלֶיךָ .

לעיתים אמת גיאומטרית-עובדתית (אם אפנה את גבי – כאילו הגלובוס הוא איזה עיגול מקווקו) היא גם אמת נפשית ומכאן צומחת פואטיקה מרשימה. מומלץ. הנה הלינק:

http://www.yekod.co.il/%D7%97%D7%9E%D7%99%D7%A9%D7%94_%D7%A9%D7%99%D7%A8%D7%99%D7%9D/