שירה

הַשְּׁבִילִים / שיר חייק

הַשְּׁבִילִים / שיר חייק

קְצוֹת הַמִּכְנָסַיִם נִרְטָבִים מֵהַטַּל
עַל הַדֶּשֶׁא מֻקְדָּם בַּבֹּקֶר
וּבַלַּיְלָה מֵהַמַּמְטֵרוֹת.
הַשְּׁבִילִים הִסְתַּמְּנוּ בְּרֹאשִׁי
הוֹלֶכֶת בָּהֶם וְהֵם הוֹלְכִים בִּי
לְכָל שְׁבִיל רֵיחַ מְיֻחָד
לְכָל צֹמֶת חָתוּל אֶחָד.
כָּל שְׁבִיל אַחֵר בָּעוֹלָם
יֻתְאַם לִשְׁבִילֵי הַיַּלְדוּת
כָּל יִשּׁוּב יִמָּדֵד לְפִי שְׁבִילָיו
כָּל שְׁבִיל מוֹבִיל אוֹתִי
הַבַּיְתָה
אֶל הַדֶּשֶׁא הָרָטֹב בִּקְצוֹת הַמִּכְנָסַיִם
אֶל הַפִּרְצָה בַּגָּדֵר שֶׁל הַבְּרֵכָה
אֶל הַצִּרְצָרִים מֵאֲחוֹרֵי הַחַלּוֹן
אֶל יַלְדוּתִי שֶׁתָּמִיד כָּאן
בַּשְּׁבִילִים.

ניקוד: חני צפריר

שירה של שיר חייק עוסק במראות הראשוניים שנטבעו בנו בינקותנו. מראות שמזינים אותנו במהלך כל ימי חיינו. "כל שביל מוביל אותי הביתה", וכל בחירה נמדדת בהתאם לחוויות הראשוניות שהשפיעו עלינו בתחילת הדרך. מטאפורת השבילים מסמלת את המפה הפנימית, הטבועה בנפש האדם. מפה זו משתנה תדיר כל עוד חיים, מסלולים מתווספים, התנסויות פותחות מרחבים חדשים, מעברי דירות מסמנים בתים חדשים, אך השביל לבית הילדות חקוק לעד.

11 תגובות

השאר תגובה