* / רחל אשד
* / רחל אשד
בַּבֹּקֶר הַשֶּׁמֶשׁ שׁוֹקֶלֶת זָהָב עַל עֵינַי
נִדְמֶה שֶׁאַף פַּעַם לֹא אֶתְרַצֶּה וְאָקוּם
כַּדּוּר צֶמֶר נִסְמָךְ עַל יָדַי
חֲתוּלָה בְּגַבִּי
מְפַהֶקֶת לִי שֶׁאָסֵב אֶת פָּנַי
ניקוד: יאיר בן – חור
שירה הקצר, נטול השם של רחל אשד, מתייחס לאנשי הלילה, שמתקשים להתעורר בשעות הבוקר. מבחינתם, השמש האדומה של הבוקר היא כזהב כבד על העיניים – מטפורה מקורית ויפה – זהב שמשקלו מרתקם אל המיטה. אפילו החתולה מפהקת ומתקשה להתעורר. אל השיר מתגנבת תוגה, משום שהדוברת אינה מישירה מבט אל היום החדש, כי אם מסבה את מבטה הלאה ממנו.
6 תגובות
ilana palomo
השורות הקצרות שכתבה רחל אשד
מאפשרות לקורא להציץ לאנטימיות
של אורחות חייה, חדרהּ ועולמהּ.
*כתיבה משובחת.
שרי
שיר יפה ומלא אור
דוד אדלר
שיר יפה מאוד
תמרה אור סלילת
קצר ומתוק!
ד"ר עודד ניב (נימקובסקי)
יפהפה. ישר ולעניין. פשוט, אבל לא פשוט כלל. מטפורות מקסימות.
איתן ק.
כבשה אותי המטאפורה הנפלאה של שמש בקר השוקלת זהב על העיניים.