כתם היעדרךְ / עפרה בן־עמי
כתם היעדרךְ / עפרה בן־עמי
כֶּתֶם הֵעָדְרֵךְ מִתְפַּשֵּׁט בִּי
צוֹבֵעַ אֶת סִיבֵי הַכָּרָתִי
פּוֹעֵר חִידוֹת בַּחֲלוֹמוֹת
מִשְׁתַּחֵל לִמְבוֹכֵי עֵרָנוּת
מַפְתִּיעַ בְּעִקּוּלִים שֶׁלֹּא יָדַעְתִּי עַל קִיּוּמָם.
כְּשֶׁאֲנִי מְסַמֶּנֶת לוֹ גְּבוּל
יוֹדֵעַ כֶּתֶם הֵעָדְרֵךְ לִפְרֹץ תַּחְתָּיו
נִגָּר אֶל מְחִלּוֹת זִכָּרוֹן
לַחוֹת מֵרֹב הוֹוֶה.
ניקוד: יאיר בן־חור
החוסר הוא כמו כתם שלא יוצא. כתם מתפשט שלא יודע גבולות. הוא נמצא שם תמיד גם במצבים לא צפויים, בשינה, ביקיצה, ולא מרפה מן הזיכרון. כמו נחש הוא משתחל ומרטיב את ההווה בנוכחותו.
16 תגובות
לי עברון-ועקנין
שיר יפה ומדויק.
עפרה קליגר
שיר שמבטא באופן מלא את כאב ההעדר.
תמרה אור סלילת
דימויים יפים ומרגשים.
לאה נרפז
מצב מאוד מוכר כתוב יפה
שרה וינשטיין
היעדרות ככתם הצובע בנוכחותו את ההוויה, הוא דו ערכי גם כחיובי וגם כשלילי, הוא אינו מרפה ואוחז. התחברתי לשיר מתוך הבנה אישית של מוטיב ההיעדרות
נעמי
בפרגמטיקה, לימדה אותי שושנה את המושג נוכח נפקד. אפשר שכאן נפקדת נוכחת.
שתחזור. מחכה לספר שירייך, היבוא?
דוד אדלר
שיר בהיר מאוד ואני אומר זאת לחיוב.
שורה אחת חרקה לי "מִשְׁתַּחֵל לִמְבוֹכֵי עֵרָנוּת".
ובעיקר "ערנות" בהטייתה זו
עפרה בן-עמי
מודה לכולכם על התגובות. באשר לספר שירים – הם נאספים, השירים, בקצב משתנה. מקווה שבסוף ייאספו גם לכדי ספר. שוב תודה.
שמעון רז
השורה משיר השירים "ראשו כתם פז" מהדהדת בשורה מן השיר שחקי שחקי של שאול צ'רניחובסקי "לא מכרתיה לעגל פז", כת"ם הוא ראשי תיבות של הכתרים המוזכרים בפרקי אבות כ'הונה,מ'לכות, ת'ורה,כתר כהונה שמור לאהרן וזרעו, כתר מ'לכות שמור לשבט יהודה ולזרע דוד ושלמה וכתר תורה המונחת בקרן זוית וכל החפץ בה יבא ויטל, ונאמר בכל יום יוצאת בת קול ומכרזת: אוי להם לבריות מעלבונה של תורה,וכתר שם טוב עולה על גביהן וכתוב טוב שם משמן טוב ויום המות מיום הולדו.
רוחה שפירא
"ראשו כתם פז" – מעניין הקשר בין כתם (פז) והצבע כתום, המאיר וזוהר.
בשיר היפה הזה הכתם צובע את הָהעדר – ומוציא לאור "מְחִלּוֹת זִכָּרוֹן" ובכך כותב את עצמו.
בהמשך לדרשתו המעניינת של שמעון רז, אני רואה גם קשר לשוני ומהותי בין "כֶּתֶם", "כְּתַב" ו"כֶּתֶר" – הדוברת החסרה מכתירה בכתיבתה את "כֶּתֶם הֵעָדְרֵךְ".
עפרה קליגר
שיר שמבטא באופן מלא את כאב ההעדר
רינה סולומון
נוכחות ההעדר בעוצמתה. התחברתי לחוייה שבשיר היפה שלך.
יפה בן כנען
הכתם של אבידן שהיה על הקיר מתפשט בתוך הנפש. כתם שהוא חלל של היעדרות, וגם בושה שאינה מרפה , שאין לה גבולות תחומים והיא מחלחלת אל כל פינה נסתרת. שיר יפה ונוגע.
נילי אמיר-סגל
מתוך כל התגובות הבנתי עד כמה היטיבה המשוררת לבטא את נוכחות ההעדר "ככתם פז". דווקא מחילות הזכרון הדהדו היטב בשיר יפה וחזק זה. ו"לחות ההווה" בסיום נותנת "מכת אגרוף" חזקה לי כקוראת וככותבת.
חנניה מאיר
שיר יפה ומדויק. ממחיש איך היעדר מטיל צל על כל ההוויה ועל העירנות. העייפות שמשתלטת מרוב כמיהה לדבר.
אגב , אשמח להזמינכם לבלוג שלי בו יש שירים פרי עטי. אשמח אם תביעו את דעתכם. תודה רבה
https://literlly.wordpress.com
עפרה בן-עמי
קראתי עכשיו את התגובות שנוספו בימים האחרונים ואני שוב רוצה להודות על תשומת הלב ועל השיח. בינתיים ידיד קרא את השיר במקום אחר (פייסבוק) והעלה את האפשרות של קריאה פוליטית. מסתבר שזה יכול לעבוד אלגורית אם ההיעדר יתייחס, למשל, לסובלנות או סולידריות, למרות שבאמת לא חשבתי על כך… אבל גם לא לקחתי בחשבון את "כתם" במשמעות שהעלה שמעון רז… יצא שירי לדרכו בעולם ועבורי יישאר ספציפי ואישי.