חינוך הבנים / עודד בן – דורי
חינוך הבנים / עודד בן – דורי
חַיָּב אָדָם לְחַנֵּךְ אֶת בְּנוֹ
לְהַרְגִילוֹ בַּמִּצְווֹת הַטּוֹבוֹת
לְהָכִין אוֹתוֹ לַמַּסָּע הַמְּכֻנֶּה 'חַיִּים'
לָמוּל אוֹתוֹ
לִפְדוֹתוֹ בַּחֲמִשָּׁה סְלָעִים
לְצַיֵּד אוֹתוֹ בְּאוֹלָר שְׁוֵצָרִי
(הַסֵּדֶר חָשׁוּב)
לְלַמְּדוֹ תּוֹרָה וְאָמָּנוּת
לָשׁוּט עַל פְּנֵי הַמַּיִם
לְשַׁיֵּט בִּנְסִיעַת חֲנִיָּה לְאָחוֹר
לְכַבֵּד אֶת הוֹרָיו
(בְּעִקָּר בֵּין שְׁתַּיִם לְאַרְבַּע)
וְיֵשׁ הָאוֹמְרִים לְשַׁלְּחוֹ מֵהַקֵּן
שֶׁמָּא תִּבְרַח הָאֵם
אֶת חוֹבוֹתֶיךָ שִׁלַּמְתָּ
אָבִי הַטּוֹב
רָגִיל אֲנִי בְּמִצְווֹת
מוּכָן לַמַּסָּע הַמְּכֻנֶּה 'חַיִּים'
נִמּוֹל
בְּפִדְיוֹן לֹא הָיָה צֹרֶךְ
לִוִּיתָ אוֹתִי
אֶת הַסַּכִּין מְשַׁחְרֵר מִדֵּי פַּעַם בְּחַרְצֻבּוֹת לְשׁוֹנִי
תּוֹרָה לָמַדְתִּי
שָׁט מֵעַל וּמִתַּחַת לַמַּיִם
אֶת מֶמְשֶׁלֶת הַיּוֹם שֶׁמֵּעַל לַזְּמַן
(בְּעִקָּר בֵּין שְׁתַּיִם לְאַרְבַּע)
לָמַדְתִּי לְכַבֵּד בְּגוּפִי מַמָּשׁ
אִמִּי עוֹדֶנָּה רוֹבֶצֶת
וַאֲנִי רָחַקְתִּי בִּשְׂדוֹת זָרִים לִרְעוֹת
רַק לָמָּה לֹא לִמַּדְתָּ אוֹתִי אֵיךְ עוֹשִׂים עִם הַשְּׂפָתַיִם
וּמָה מְבָרְכִים עַל נְשִׁיקוֹת
ניקוד: רונן יצחק
הגמרא [ירושלמי, מסכת קידושין] מבארת לנו את חובות האב כלפי בנו: למול אותו, לפדותו, ללמדו תורה ואומנות [מלאכה] ולהשיאו אשה, ויש אומרים אף להשיטו במים. הורות היא קודם כל התמודדות פנימית, עבודת המידות. השיקוף היומיומי שחוזר אלי מהילדים מראה לי איפה אני צריך לדייק. ועוד חוזרת אלי הידיעה שכל אחד מהם הוא נפש עצמאית בעולם שמרגע שלמדה ללכת, רק תוסיף ותתרחק. עושה רושם שלמציאות הזו, המכונה לאחרונה – 'החיים עצמם', יש צורך ביותר מאשר ארגז הכלים הבסיסי והמעט ארכאי שמעמידים לנו המקורות.
עודד בן – דורי
11 תגובות
לאה צבי (דובזינסקי)
אני מאוד אוהבת את השיר אולי….זו רק דעתי הדובר גדל בבית דתי וקבל חינוך של שמירת המצוות, חינוך טוב ,כמו שאומרים, לא החסירו דבר, אולי מלבד הרגש והלכי האהבה, " ומה מברכים על נשיקה" אהבתי את התיאורים לפעמים קצת עוקצניים " את הסכין משחרר מדי פעם בחרצובות לשוני" מאוד התחברתי ואהבתי את השיר. תודה
טל.מ
שיר יפה, אני רואה פה מרד ופער בין הדורות. קראתי את השיר כחשבון לא פתור
זיוה גל
כל השיר הזה עומד (בעיניי) על משפט אחד. המשפט הקשה מנשוא "אמי עדיין רובצת" וכאן מוקד הביקורת העולה בשיר (לגבי חינוך הבנים), המוקד לגרורות, ה"המתפשטות" בשיר ולוקחות איתן (את הקוראת במקרה הזה) אחורה וקדימה לקריאה משוטטת לכל הכיוונים (כמו פואנטה שזו תפקידה בסיום שיר). בשימוש רגיל בשפה בעל חיים רובץ, או קללה רובצת או השימוש בצורתו הנדירה יותר- שוהה במקום אחד זמן רב, וכמו בשיר-"חינוך" שתקוע במקומו ולא מתפתח. ולא זז הלאה כאשר האם היא המייצגת את המצב בצורה הבוטה שציטטתי מעלה. אותי השיר הזה מזעזע, ואם הוא השפיע עליי כך כנראה הוא טוב (ובהפוך על הפוך).
זיוה גל
תיקון קל ואם אפשר למחוק את תגובתי הקודמת:
כל השיר הזה עומד (בעיניי) על משפט אחד. המשפט הקשה מנשוא "אמי עדיין רובצת" וכאן מוקד הביקורת העולה בשיר (לגבי חינוך הבנים), המוקד לגרורות ה"המתפשטות" בשיר ולוקחות איתן (את הקוראת במקרה הזה) אחורה וקדימה לקריאה משוטטת לכל הכיוונים (כמו פואנטה שזה תפקידה בסיום שיר). בשימוש רגיל בשפה בעל חיים רובץ, או קללה רובצת או השימוש בצורתו הנדירה יותר- שוהה במקום אחד זמן רב, וכמו בשיר-"חינוך" שתקוע במקומו ולא מתפתח. ולא זז הלאה כאשר האם היא המייצגת את המצב בצורה הבוטה שציטטתי מעלה. אותי השיר הזה מזעזע, ואם הוא השפיע עליי כך כנראה הוא טוב (ובהפוך על הפוך).
דוד אדלר
קראתי כבר שירים מעולים משיר זה של עודד. הידע, ומה שלא פחות חשוב, האינטליגנציה של כותב השיר ניכרים היטב בשיר ולא פחות מכך בדברי ההסבר הנלווים, החכמים והמחכימים מאוד. יש בשיר זה כמה הברקות ולשונו רהוטה, אך הוא אינו ממוקד מספיק וזה חסרונו העיקרי כשיר.
גם אם הכוונות הדידקטיות שבשיר יכולות להסביר מדוע הוא ארוך כ"כ, מבחינה פואטית האורך הזה הוא נטל. בשיר, להבדיל ממאמר, אין חובה למנות את כל החובות (למשל פדיון הבן).
מצד אחד אין השיר חידתי מצד שני "אִמִּי עוֹדֶנָּה רוֹבֶצֶת" חידתי מאוד גם מצד הביטוי עצמו וגם בהקשרו (הרי השיר מתייחס לחובות האב – וזו דוגמה נוספת לחוסר מיקוד).
יש אמנם פואנטה אך פואנטה ממוקדת יותר גם היא לא הייתה מזיקה.
זיוה גל
בקשר למיקוד בתגובתו המעניינת של ד"ר דוד אדלר
תרתי אחריו בהקשר של האם,
האם נזכרת פעמיים בשיר בשני המקרים האם והבן יחד- ולחוד,
כמו אינם יכולים לשרות/לשהות זה בחיקו של זה.
1. וְיֵשׁ הָאוֹמְרִים לְשַׁלְּחוֹ מֵהַקֵּן –
שֶׁמָּא תִּבְרַח הָאֵם
2. אִמִּי עוֹדֶנָּה רוֹבֶצֶת
וַאֲנִי רָחַקְתִּי בִּשְׂדוֹת זָרִים לִרְעוֹת
האם אמורה להימצא גם היא בחינוך הבנים ובצדק, הדובר בשיר לא חס על שניהם – לא על האב
ולא על האם וכנראה בצדק (מבחינת הקוראת אני). משום מה השיר הזה נקשר לי בסמליותו
למצב אקטואלי של חינוך הלכתי שמרני קיצוני ולאן זה עלול להגיע. יש אמירה בשיר אשר בעיניי
חשובה מאוד (כפי שאני מבינה אותה). והסאטירה צורבת את הנפש.
זה שיר בעיניי – כשהוא מגיע אליי (שוב, אני בתור קוראת).
דוד אדלר
לזיוה
איני נוהג להתייחס ל"מה התכוון המשורר" אך לנוכח הערותייך אתייחס לשני עניינים בקצרה.
1. בנושא האם את צודקת – היא מופיעה פעמיים. במחשבה לאחור מדוע פספסתי את
וְיֵשׁ הָאוֹמְרִים לְשַׁלְּחוֹ מֵהַקֵּן
שֶׁמָּא תִּבְרַח הָאֵם
נובעת מכך שהתייחסותי למשפט שירי זה הייתה לסוג של התחכמות (מין הפוך על הפוך, שאיני מתפעל ממנה במיוחד) כללית, למצוות שילוח הקן, ולא פרטית – לאמו של המשורר. (אגב, בעיון שני "אִמִּי עוֹדֶנָּה רוֹבֶצֶת" הפך לפחות חידתי, בשל כך שהבנתי שהוא מתייחס שוב (במלה רובצת) למצוות שילוח הקן כאמור למעלה – משמע הואיל ואני עזבתי את הקן – אמי יכלה להישאר בו).
2. באשר לדברייך: "הדובר בשיר לא חס על שניהם – לא על האב
ולא על האם וכנראה בצדק (מבחינת הקוראת אני). משום מה השיר הזה נקשר לי בסמליותו
למצב אקטואלי של חינוך הלכתי שמרני קיצוני ולאן זה עלול להגיע"
איני מסכים. דעתי נובעת הן מתוכן השיר "אבי הטוב" והן מדברי ההסבר הנלווים. ("אמי רובצת" שנשמע אכן רע ובעייתי, אך בפועל אינו כזה כשהוא נובע כאמור מהטרימונולוגיה של הקונטקס של שילוח הקן).
זיוה גל
לדוד אדלר
הנני תמהה שאתה כותב "למה התכוון המשורר" ועוד מוסיף "לאמו של המשורר".
אינני קוראת כך שיר. שים לב שכתבתי דובר ולא משורר אני מאוד מקווה שמובן ההבדל בין משורר לדובר בשירה.
מסתבר שאנחנו קוראים אחרת. משפט אחד איננו מעיד דבר ("אבי הטוב") אלא הרבדים בשיר והקומפוזיציה השלמה. כולל הטון שהדברים נאמרים בהם בהקשר השלם של הדברים.
וכמובן זכותך לא להסכים כמו שאני אינני מסכימה אתך ברוב קריאותיך השיריות שקראתי.
אף אחד מאתנו לא ימות מזה שהשני לא מסכים אתו, אני מקווה:)
יום טוב!
זיוה גל
ולחידוד דבריי
קורא/ת אמור/ה להתייחס לשירה – לא לאוטוביוגרפיה של המשורר/ת.
השיר מונח לפניה/לפניו – לא ויקיפדיה
רחל בכר
להבנתי יש בשיר אירוניה מכוונת,גם אם לא בודקים בויקיפדיה מי המשורר, ניתן להבין שהרקע הדתי אינו זר לו.
מדובר רק בחינוך בנים, היכן הבנות? אותן לא צריך לחנך? ואולי הן נולדו מחונכות 🙂 "עליונות הגבר" כפי שבאה לידי ביטוי ביהדות מוקצנת בשיר ולכן מעורר עניין.
עודד
תודה רבה לכל המגיבים.
בין שבדקו את הערך אודותי [שאיננו קיים] בויקיפדיה ובין שבחרו להתמקד בשיר.
זו פעם ראשונה שנסוב ויכוח כמו-אקדמי על אחד משירי, וזה לכשעצמו בגדר חידוש עצום.
חודש טוב,
עודד