שלג בירושלים / רונה ברנס
שלג בירושלים / רונה ברנס
הָיוּ יָמִים בָּהֶם זֵכֶר הַשֶּׁלֶג נִדְמָה
כְּיַבֶּשֶׁת שְׁלֵמָה שֶׁל הַבְטָחוֹת.
בִּשְׁכוּנוֹת יְרוּשָׁלַיִם הַקְּטַנּוֹת
הִטִּילוּ הַגְּבָרִים מֵימֵיהֶם עַל הַקִּירוֹת
וְאִמָּהוֹת חֲסוּדוֹת מִהֲרוּ לְלַמֵּד יַלְדֵיהֶן
מַרְאוֹת טוֹב וָרָע.
הַקֹּר הִשְׁבִּיעַ אֶת אָמָנֵי יְרוּשָׁלַיִם
וְהֵם קָדוּ לָעִיר קִדָּה עֲמֻקָּה וְנִרְגֶּשֶׁת.
הַשֶּׁלֶג כִּסָּה אֶת עֶרְוַת הַיְּדִיעָה
וּשְׁבִילֵי הַהוֹלְכִים אֶל הַשּׁוּק
שׁוּב נִדְמוּ כְּפִי שֶׁנִּרְאִים הֵם תָּמִיד בַּחֲלוֹמוֹת.
השלג חושף ("מראות טוב ורע") ובה בעת מכסה ( את "ערוות הידיעה"). העולם הלבן, הלא אופייני לארצנו, הופך את המציאות לחלום, ומפיק מבני האדם תגובות בלתי רגילות.
10 תגובות
רונה
תודה רבה. האם אפשר לתקן בבקשה את הניקוד בשתי מילים: לָעיר – צריך להיות עם קמץ מתחת ל-ל' ונִדְמו – צריך להיות עם חיריק מתחת ל – נ' ושווא מתחת ל – ד'… לשון – דמיון. תודה רבה
אלה אדר
שיר יפה, מגלה ומכסה. מעורר בי געגועים לשלג
רוסה סקאל
שיר ממש יפה וחושפת.
שיר חייק
מקסים. כל כך ירושלמי. אפשר להריח.
ד"ר עודד ניב (נימקובסקי)
שיר נוגע. יכול להיות מטפורה לחיינו בעת הזאת. לאו דווקא בירושלים. ובזה גדולתו של השיר.
דוד אדלר
כירושלמי, לא אהיה מקורי במיוחד אם אעיד ש"שלג בירושלים" היה בילדותי והנו גם כיום בהחלט סיבה לחגיגה וגם לשיר (עובדה, גם אני כתבתי שיר בדיוק בשם זה).
השיר יפה ומאוד מבטיח בפתיחתו, אך יש לי שאלה זניחה באשר לשורה: " הַקֹּר הִשְׁבִּיעַ אֶת אָמָנֵי יְרוּשָׁלַיִם". מילא אם היה כתוב "השלג" אבל הקור?
רונה
תודה דוד – ותודה לכולם. באשר לשאלתך: כך קרה אמנם שהקור הוא שהשביע אותם. תודה.
דוד אדלר
כמי שאלרגי לקור עדיין איני מבין איך הקור יכול להשׁביע (או להשׂביע), אבל יהיה לי זמן לחשוב על ל"מה התכוונה המשוררת" ב"כך קרה אמנם" – עד הקיץ הבא.
זיוה גל
שיר טוב בעיניי לפחות, יוצר עולם משלו. המייצג מציאות אך איננו חיקוי שלו
אחת לאחת.
כך שיר זה שמענג את הקוראת (במקרה הזה) להיות, לתור בתוכו.
ויכולתי לחוש, ויכולתי לגעת, ויכולתי לחקור עולם מקורי שמתרומם לשיאים
פיוטיים ואיננו חייב להידמות לכל קלישאה.
איזה יופי של ירושלים על המאפיינים שלה: "מראות טוב ורע"
ועל הגילוי והכיסוי אשר בה באופן כה ייחודי למשוררת – אכן אדם רואה בחלומותיו –
והשלג והקור אשר בו מכסה ומשביע לא לגלות את הסודות.
ותפקיד האמן לחוות – להעביר לצופה/ לקורא – בשפתו הספרותית/ בשפתו השירית
שיר נהדר!
זיוה גל
שיר טוב – בעיניי לפחות, יוצר עולם משלו. המייצג מציאות אך איננו חיקוי שלו
אחת לאחת.
כך שיר זה שמענג את הקוראת (במקרה הזה) להיות, לתור בתוכו.
ויכולתי לחוש, ויכולתי לגעת, ויכולתי לחקור עולם מקורי שמתרומם לשיאים
פיוטיים ואיננו חייב להידמות לכל קלישאה.
איזה יופי של עיר במקרה הזה ירושלים, על המאפיינים שלה: "מראות טוב ורע"
ועל הגילוי והכיסוי אשר בה באופן כה ייחודי למשוררת – אכן אדם רואה בחלומותיו –
והשלג והקור אשר בו מכסה ומשביע לא לגלות את הסודות.
ותפקיד האמן לחוות – להעביר לצופה/ לקורא – בשפתו הספרותית/ בשפתו השירית
שיר נהדר!