שִׁעוּר / גילית חומסקי
שִׁעוּר / גילית חומסקי
נִרְאֶה שֶׁתִּצְטָרְכִי
לַחֲזֹר עַל הַשִּׁעוּר:
הַמְּהִירוּת וְהַזְּמַן הֵם הַדֶּרֶךְ
מַשֶּׁהוּ תָּמִיד נֶעֱלָם
חֲרִיקַת הַלוּחוֹת מַעֲבִירָה צְמַרְמֹרֶת בָּעוֹר
וְנוֹף, בִּלְתִּי מֻשָּׂג לְעֵת עַתָּה
נִשְׁקָף מִבַּעַד לַחַלּוֹן
נעה במהירות במימד אחד שאת סופו מי ישער, והנוף – המימד השני, שאר העולם, נשאר בלתי מושג, האם המימדים יתלכדו בהמשך?
18 תגובות
דוד אדלר
שיר אווירה יפה ועדין מאוד, שנבזקת בו מעט חידתיות, אך בדיוק במידה הראויה. (בסוגריים כי זו פרשנות אולי מיותרת: אלמלא ה"מהירות והזמן הם הדרך" שנלמדים בכיתה מאוחרת יותר הייתי חושב על ילדה חולמנית היושבת בכתה נמוכה בבית ספר יסודי, מתבוננת בחלון במקום בלוח ומחשבותיה נודדות. אבל זה יכול לקרות גם בכתה מתקדמת יותר. כי זה לא חייב להיות שיר אוטוביוגרפי מדויק אחד לאחד ואין מאוחר ומוקדם בשיר). שיר מעולה
גילית חומסקי
תודה מאד, דוד
רחל בכר
שיר געגוע, החזרת אותי לימי ילדותי. החלונות הגדולים בכתה, השמש הזורחת בחוץ . . .
ותעלומה בלתי פתורה אחת , עדיין מעסיקה אותי , מי מורה לך שיש לחזור על השעור?
גילית חומסקי
היי רחל,
את צודקת. אף אדם ספציפי לא יכול להורות לנו יותר לחזור על שיעורים (תודה לאל).
אבל לתחושתי, בכל זאת אין לנו ברירה אלא לחזור על כמה שיעורים שוב ושוב. החיים עצמם מורים. בכל נקודה שנגיע אליה, תמיד יהיה משהו נעלם ומשהו בלתי מושג. כל בחירה היא שיעור בפני עצמו. לפחות מאיפה שאני עומדת 🙂
אלון לרנר
שיר יפה ומעורר מחשבה, תודה.
גילית חומסקי
תודה, אלון (והשם שלך הוא אחד האהובים עלי. אני אוהבת עצים. הם צמיחה ועוצמה וחיים ויופי)
זיוה גל
תמונה ציורית המתפתחת מנוסחה מתמטית שנחרטת על לוח בגיר
ומטאפורית לשאלת הקיום על זמניו, על תהיותיו, על תחושותיו, על רבדיו, על האבסורד אשר בו
הנשקף פילוסופית מבעד חלון
" מַשֶּׁהוּ תָּמִיד נֶעֱלָם" "בִּלְתִּי מֻשָּׂג" "חֲרִיקַת הַלוּחוֹת"
: "צְמַרְמֹרֶת בָּעוֹר" "נִשְׁקָף מִבַּעַד לַחַלּוֹן "
יפה.
עפרה קליגר
מצטרפת בחום לדבריו של דוד אדלר. אכן שיר מעולה !
גילית חומסקי
תודה מאד, עפרה
טל.מ
מיוחד ויפה, מצטרפת לשבחים
גילית חומסקי
חן חן 🙂
צחי
חריקת הלוחות… שמא אלה הם הלוחות שבארון הברית? לכל אחד מהם אופי שונה, ויש שהם חורקים אחד בשני, ותעלומה היא בעבורינו ליצור מהן הרמוניה
גילית חומסקי
היי צחי,
אכן התכוונתי ללוחות הברית 🙂 שמי שחי לאורם חווה לפעמים צרימה. לא חשבתי על שהם צורמים גם אחד בשני, זה יפה ונכון. תודה.
לאה נרפז
דוד אדלר כבר כתב כל שניתן לכתוב על השיר המעולה הזה, אז מה יש לי להוסי.?
גילית חומסקי
תודה לאה,
הוספת מילה טובה לעולם. אלמד ממך.
חן חן, ויום נעים מאד
איתן
השיר כבש אותי, החזרת אותי לספסל הלימודים בבית הספר לילדי עובדים ….וזה היה כבר לפני למעלה משבעים שנה.
גילית חומסקי
הוי איתן, אין המחשה טובה מזו לנצחיות שהשיר מדבר עליה 🙂
לא ידעתי שהיו בתי ספר לילדי עובדים לפני למעלה משבעים שנה. אקרא על זה. תודה לך
נועה ארנטל
מקסים ומרגש.
הצמצום והדיוק בעזרתם זיקקת שאלת קיום..
ממש עוררת בי צמרמורת.
תודה לך על השיתוף.