פעם ראיתי משאלה / זיוה גל

פעם ראיתי משאלה / זיוה גל

פַּעַם רָאִיתִי מִשְׁאָלָה נוֹפֶלֶת בַּשְּׂדֵרָה
בִּשְׁתִיקָה
לֹא גְּדוֹלָה לֹא קְטַנָּה
הִיא נָגְהָה בְּכַף הַיָּד
שֶׁל זָקֵן
שֶׁהִדֵּס עַל מַקְּלוֹ
וְעוֹד רָאִיתִי שְׁאֵלָה
עַל אִשָּׁה
עַל כְּתֵפֶיהָ
וּכְרֵסָהּ בֵּין שִׁנֶּיהָ
הִיא אָסְפָה לָה לָה לָה
אֶל קִפְלֵי שְׂעָרָהּ וְהִדְּקָה בְּסִכָּה.
לֹא הִסְפַּקְתִּי לִקְלֹט
אֶת תְּנוּעַת הַשְּׂפָתַיִם
אִם הָיְתָה,
לֹא שֶׁלּוֹ
לֹא שֶׁלָּהּ.

ניקוד: יאיר בן־חור

דימויים יוצאי דופן על אודות שני בני אדם שמחשבותיהם ניכרות בארשת פניהם, מנקודת ראותה של הדוברת.

13 תגובות “פעם ראיתי משאלה / זיוה גל

  1. עמירם לורד

    יותר משהמשוררים הכמו עכברושים מתחבאים בחוריהם עורכים בעלי טעם מאד מסויים החרדים למעמד אתרם מחביאים את אותם משוררים עכברושים. יכול להיות שתגובה לשיר יותר שיר מתגובה. יכול להיות משוררת במייטבה כשמישהו מנסה לחטוף ממנה את המיקרופון. הוייי כמה נהדר להקריא שירים בפני קהל שלא מקשיב.

  2. זיוה גל

    וזו האופנה עכשיו להגיב רק בשם הפרטי? גם לכך הצטרפת טובי?

    הֲרָאִיתָ אֵיכָה מְשׁוֹרְרִים נֶחְבָּאִים בְּחוֹרֵיהֶם
    כְּמוֹ עַכְבָּרוֹשִׁים?
    עִם בּוֹא הַמָּוֶת הֵם יִרְדְפוּ כְּאִישׁ אֶחָד
    אַחַר הַמִיקְרוֹפוֹן
    לִתְפֹּס מָקוֹם
    לִקְרֹא מֵעַל קִבְרוֹּ שִׁיר אוֹ שְׁנַיִם.

    זיוה גל, 9/9/15

  3. זיוה גל

    למה להצטרף ולא לחשוב באופן מקורי?
    כל השירים שלי מוסיקליים האם זה מסד השירה היחיד?
    חשבתי שאולי תוסיפי משהו מצדך לפני שאת מבטלת ומתיימרת להבין
    כמו למשל כיווני השיר – אם זה אומר לך משהו.
    כמו למשל חלקי הגוף

  4. זיוה גל

    כְּמוֹ עֲכְבָּרוֹשִׁים, שלושה לא קשורים

    הוא ידע לצלם מוטות, קורות שנבנות. שרכש מכספו.
    הוא היטיב לצלם במיוחד אותי ולא רחוק מטווח ידו.
    הוא רצה לצלם במיוחד אותי לבושה בפיג'מה.
    הוא נהג לצלם אותי בשטח שלו קרוב לחדר שינה
    כלשהו או בתוך מצעים.
    בדרך כלל לא מאופרת שלא אשא חן גם מלפני
    אחרים. שהרי הייתי רכושו.
    כמו יונה שבלע אותו הדג הסתתרתי בתוכו עד
    שבדרך לא דרך אזרתי עוז ונמלטתי משם.
    כל עוד רוחי בי חלצתי נעלי גולדה ופשטתי בגדים
    מחויטים.

    זיוה גל, 8-9/9/15

    2.
    הֲרָאִיתָ אֵיכָה מְשׁוֹרְרִים נֶחְבָּאִים בְּחוֹרֵיהֶם
    כְּמוֹ עֲכְבָּרוֹשִׁים?
    עִם בּוֹא הַמָּוֶת הֵם יִרְדְפוּ כְּאִישׁ אֶחָד
    אַחַר הַמִיקְרוֹפוֹן
    לִתְפֹּס מָקוֹם
    לִקְרֹא מֵעַל קִבְרוֹּ שִׁיר אוֹ שְׁנַיִם.

    3.
    אני בזה לקנאה ולרשע.
    אני בזה לאנשים קטנים.
    אני כבר לא מקיאה בגללם.
    אינני אחראית
    לטיפשותם של אחרים.

    זיוה גל, טיוטות

  5. זיוה גל

    הֲרָאִיתָ אֵיכָה מְשׁוֹרְרִים נֶחְבָּאִים בְּחוֹרֵיהֶם
    כְּמוֹ עַכְבָּרוֹשִׁים?
    עִם בּוֹא הַמָּוֶת הֵם יִרְדְפוּ כְּאִישׁ אֶחָד
    אַחַר הַמִיקְרוֹפוֹן
    לִתְפֹּס מָקוֹם
    לִקְרֹא מֵעַל קִבְרוֹּ שִׁיר אוֹ שְׁנַיִם.

    זיוה גל, 9/9/15

  6. עמירם לורד

    כוכב אחד שמעז ונופל ואתו משאלה שנוגהת וספק נוגעת, ואתו זקן שהולך בחוסר יציבות. לזקן בלי שאלות מה לו משאלות. והנה כמו במירוץ שליחים אשה בהריונה נושאת שאלה ומשאלה, אוספת צלילים לעוללה, ואין שאלות ואין משאלות והתחלנו את שירנו מהתחלה.

  7. זיוה גל

    גליה אבן-חן? תודה רבה.
    לאה צבי? תודה רבה.
    רחל בכר תודה רבה על השקעה ומחשבה.

    וכמובן גם ובעיקר המון תודה על הבחירה בשירי על-ידי העורכות
    בתקופה בה אינני מפרסמת כמעט.

    חשוב לי לציין שעבורי אין כאן פילוסופיה.
    בעיקר אווירה, ותחושה
    והתבוננות פנימית- חברתית שהדמויות מייצגות (ומסמלות)
    בניכור שלהן: "זקן" ו"אישה".
    אישה שכנראה אמורה לשאת חיים חדשים.
    אין כאן שמות וזהות לדמויות
    מלבד המשאלה והשאלה המשותפות מחד, והמייחדות כל אחד מהם, מאידך-
    שמרחפות מעליהם ואולי מעל כול בני האדם.

  8. זיוה גל

    גליה אבן-חן? תודה רבה.
    לאה צבי? תודה רבה.
    רחל בכר תודה רבה על השקעה ומחשבה.

    וכמובן גם ובעיקר המון תודה על הבחירה בשירי על-ידי העורכות
    בתקופה בה אינני מפרסמת כמעט.

    חשוב לי לציין שעבורי אין כאן פילוסופיה.
    בעיקר אווירה, ותחושה
    והתבוננות פנימית- חברתית שהדמויות מייצגות (ומסמלות)
    בניכור שלהן: "זקן" ו"אישה".
    אישה שכנראה אמורה לשאת חיים חדשים.
    אין כאן שמות וזהות לדמויות
    מלבד המשאלה והשאלה המשותפות ומחד המייחדות כל אחד מהם, מאידך,
    שמרחפות מעליהם ואולי מעל כול בני האדם.

  9. רחל בכר

    השאלה הפילוסופית המוכרת, ולהלן ציטוט: "אם עץ נופל ביער ואף אחד לא שומע, האם הוא השמיע צליל? היא שאלה או חידה פילוסופית מתחום האפיסטמולוגיה, המעלה שאלות רבות על הקשר בין ידע, התבוננות ומציאות.
    יש לי תחושה שהתבוננות שלך מיוחדת ולכן נברא שיר מיוחד במינו.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *