אם הייתי בוחרת / שיר חייק
אם הייתי בוחרת / שיר חייק
הָיִיתִי עַכְשָׁו מִמְּגַלֵּי הַגֵּנוֹם הָאֱנוֹשִׁי.
הָיִיתִי בְּאַפְרִיקָה חוֹקֶרֶת קוֹפִים.
פְּסַנְתְּרָנִית אוֹ כַּנָּרִית מֻכְשֶׁרֶת וִידוּעָה,
צִיּוּרַי הָיוּ תְּלוּיִים בְּגָלֶרְיוֹת בְּרַחֲבֵי עוֹלָם
וּבְהֵיכָלִים שֶׁל מַדָּע
בְּטֵלֶסְקוֹפּ מַחֲזִיר־אוֹר מֵהַטּוֹבִים שֶׁיֶּשְׁנָם
הָיִיתִי מְחַשֶּׁבֶת כּוֹכָבִים וְאֶת הַשְׁלָכוֹתֵיהֶם עַל הָאָדָם.
הָיִיתִי מֻמְחִית מַבְרִיקָה וּמְקוֹרִית לַהִיסְטוֹרְיָה הַפְלֶמִית.
מְחַנֶּכֶת אֲהוּבָה. מַצִּילַת נְפָשׁוֹת
שַׂחְקָנִית קוֹלְנוֹעַ. אוֹ קַלָּטוֹת.
הָיִיתִי כּוֹתֶבֶת מַגְדִּיר צְמָחִים אוֹ צִפֳּרִים.
בּוֹחֶרֶת אֶחָד, מְוַתֶּרֶת עַל הָאֲחֵרִים.
לֹא וִתַּרְתִּי עַל דָּבָר מֵהָרְשִׁימָה
ולָכֵן הִגַּעְתִּי עַד הֵנָּה.
ניקוד: יאיר בן־חור
שירהּ של שיר חייק מתאר מה היה קורה אילו בחרה הדוברת באחד מהדברים המפורטים בשיר. בסופו של דבר, הדוברת לא בחרה בדבר, והגיעה לאן שהגיעה. שיר המדבר על אפשרויות החיים ועל הדרך לחיות אותם.
10 תגובות
שרי
כתוב יפה, הסוף הפתיע אותי
שיר
תודה שרי
מוטי
הדמות משתמשת בתבנית של "אם הייתי בוחרת……הייתי"…אבל היא לא בחרה בדבר מהרשימה המגוונת שהיא ציינה בשיר ולמרות
זאת לא וויתרה על דבר.הטענה בשיר היא,"שהגעתי עד הנה".מה זה הנה?"הנה" הוא כנראה העולם השירי עצמו ,שבו משתקפים הדברים כולם במידה מסויימת ושיש בכוחו,באמצעות זיקוק ותימצות להביא את החוויה האנושית כולה לידי ביטוי.זאת טענה מרחיקת לכת כמובן,אבל היא לא דבר בהכרח בלתי רווח בקרב המשוררים.כיוון שידוע שאמונה יוצרת מציאות,הרי שבכל מקרה זאת תהיה מציאות עבור הדמות המשוררת עצמה…:)
שיר
תודה מוטי
מיכל
יפה !!!
ניר
שיר יפה מאוד. מעורר מחשבה
אילן
אפשר להזדהות בקלות.
יש כאן הרבה חוכמה ועצב מטובלים בהומור קל
אהבתי מאוד
איתן .
מאחל לך, שתמצאי את הכוחות לא לותר על דבר מרשימת היעדים, ויחד עם זאת מאחל לך, שתצליחי לממש עצמך באותם יעדים, שמטבע הדברים יקבלו מעמד של בכורה.
איתן
השיר מספר על כל הבחירות האפשריות, המתחוללות ב 'שם' כלשהו (אפריקה, החלל, גלריות ברחבי העולם) , אך סך כל הבחירות, שעליהן למעשה לא ויתרה, הוביל אותה 'הנה'.
החלד מול הבלטה עליה היא עומדת.
המעט המחזיק את הכל. הלבן המכיל את כל הצבעים כולם, השקט המכיל את קשת הצלילים האפשריים בעולם.
המשוררת היא הנושאת עימה את כל ההיכלות והכוכבים, את היבשות והצבעים כולם. אין לה צורך לנדוד ל'שם', כי ה'שם' מוחזק בתוכה.
כל העולמות מצויים עדיין בידו של מי שטרם נקט בצעד.
אנא, נקטי צעד והמשיכי לפרסם.
ליאת
המשורר.ת ועניניו.ה וחשבון נפשו.ה… ואז פליפ! והסיום הופך את הצופה לנצפה – מול מראה – עד הנה.
ועד הנה יכול להיות בשבילו פספוס הכל או פסגת הכל ואפשרות הכל.
והכל בעין המתבונן ומה שיראה במראה זה את עצמו בלבד משתקף. איזה יופי.