הזמן / שירה סתיו

הזמן / שירה סתיו

לֹא שֶׁלִּי, אֶלָּא סוּסֵי הַיְאוֹר הַכְּבֵדִים
הַשְּׁקוּעִים בַּמַּיִם
רַק הַנְּחִירַיִם חוֹרְגִים מִן הַמִּפְלָס
לְרַחְרֵחַ אֲוִיר בֻּצִּי
לִפְנֵי הִסְתַּעֲרוּת.

כְּמוֹ הַשְּׁנַיִם שֶׁרָאִיתִי בָּאַקְוַרְיוּם בִּנְיוּ גֶ'רְזִי
אֵם וּבְנָהּ עַל הַבֶּטוֹן הַיָּרֹק
צְמוּדִים זֶה לְזֶה, עוֹצְמִים עֵינַיִם בַּמַּיִם הַכֵּהִים
וּמִסָּבִיב הֶבְזְקֵי הַמַּצְלֵמוֹת וְהַיְלָדִים
צוֹהֲלִים, מַצְבִּיעִים, צוֹחֲקִים.

ניקוד: יאיר בן־חור

מערכות ניגודים נהדרות וציוריות. כך למשל סוסי היאור מתכוננים להסתערות, לעומת האינטימיות המהפנטת בין אם לבנה, ואת השיר חותם דימוי יפהפה של ילדים חייתיים.

3 תגובות

מוטי

יולי 4, 2017 ב9:48 am הגב

תפיסת הזמן היא עניין סובייקטיבי לחלוטין.כל אחד מאיתנו יודע ש-א מגיע לפני ב וש-ד בא אחרי ג.כל אחד מאיתנו זוכר שהיה פעםן ילד ויודע שעכשיו הוא מבוגר.כל אחד מאיתנו מכיר את עצמו במצבו הנוכחי ויש לו זכרונות.כל אחד מאיתנו יש לו ידיעה חמקמקה של העבר וידיעה מעורפלת למדי של העתיד.למרות זאת,בני אדם אלו בעלי חיים שיש להם מטרות ותוכניות ודמיונות.ברמה האבולוציונית זאת התפתחות מאוחרת מאוד,שככל הנראה נעוצה בהבדל הגנטי הקטן מאוד יש לומר בינינו לבין השימפנזים,חברנו ההומנידים.

מה בעצם שירתה ידיעה הזמן עבור בני האדם?לשם מה היא התפתחה?אין ספק שהיא מקור לסבל גדול אך גם מקור להתפתחות ולגדילה ולהתעצמות.

זהו שיר מטאפורי ,סמלי,על הזמן.זהו שיר המייצג את החוויה הסובייקטיבית של הדוברת בשיר בנוגע לזמן.

סוס יאור היא חיה שכולנו מכירים בשם היפופוטם.זאת חיה צמחונית,שנראית עגלגלה ולא מזיקה,אך כשהיא חשה איום היא הופכת להיות קטלנית.זאת לא החיה הנחמדה משירי הילדים ,לא ניתן לביית אותה או לשלוט בה.היא לא נמצאת שם באמת על מנת לגרום לנו לעונג או לסיפוק גדול.זה שכלאנו אותה בספארי או בגן החיות לא הופך אותה למשתפת פעולה איתנו..:)

גם הזמן נתפס כאן כמוה…גלישה מעניינת מכותרת השיר אל השורה הראשונה ובכך השיגה הכותבת המכושרת שני הישגים,
אחד מהם הוא רמז לקורא בנוגע לשיר כולו,דהיינו הפניה להתייחסות אל השיר כאל סמל(בכך השיר הופך להיות בר פענוח ולא כלוא בסורגי חוויה פנימית לא מפוענחת)ודבר שני,הכותרת הופכת להיות חלק מהשיר ובכך חלק מהצורה הממחישה מחד גיסא את זרימת הזמן הבלתי ניתנת לעצירה ומאידך,באמצעות התמונות של ההיפופטם הרובץ לכאורה קפוא במים איזשהו פרדוקס בלתי ניתן לכאורה לפיתרון.קפיצה אל התורות האזוטריות ואל הנצח הוצעה כפיתרון בעבר,אבל השיר לא מתייחס לתורות אזוטריות,אלא אם כן ההשימוש במילה סוס יאור נועד לגרום לאסוציאציות מיתיות כאלו או אחרות,על זמניות(לדעתי,אפילו ברמה הלא מודעת של הכותבת,יש בהחלט מצב:)

אז מה נותר,"בסופו של דבר":

וּמִסָּבִיב הֶבְזְקֵי הַמַּצְלֵמוֹת וְהַיְלָדִים
צוֹהֲלִים, מַצְבִּיעִים, צוֹחֲקִים.

המצלמות לא הוזכרו כאן כמובן לשווא.גם זה ניסיון אומלל של בני אדם ללכוד את מה שאינו ניתן ללכידה ולדעת שאפילו תמימות הילדים המאמינים,הצוהלים,הצוחקים,היא דבר זמני מאוד,זמני בהחלט.הזמן הצמחוני יתנפל בסופו של דבר גם עליהם.
אין לו כוונות רעות כמובן.הוא רק זמן כשם שההיפופטם הוא רק היפופטם.