* / קרן קולטון
תִּתְבַּגְּרִי, תִּתְבַּגְּרִי, תִּתְבַּגְּרִי!
תִּתְגַּבְּרִי, תִּתְגַּבְּרִי, תִּתְגַּבְּרִי!
אַתְּ אֵינֵךְ כְּבָר יַלְדָּה, אַתְּ אִשָּׁה.
אַתְּ צְרִיכָה לְשַׁנּוֹת כְּבָר גִּישָׁה.
תְּנַסִּי לַעֲמֹד בְּלִי לִפֹּל.
אַתְּ צְרִיכָה לַעֲמֹד מוּל הַכֹּל.
אַתְּ אִשָּׁה, תִּתְגַּבְּרִי עַל עַצְמְךָ.
אַתְּ לְבַד, אֵין שׁוּם אִישׁ שֶׁתּוֹמֵךְ.
ניקוד: יאיר בן־חור
3 תגובות
יעל ה.
מאד אהבתי, תודה.
יש טעות ניקוד קטנה במילה עצמך (מנוקד בזכר במקום בנקבה (אולי המנקד חש הזדהות 🙂 )
שרי שדה
אהבתי, מקסים
אריק
אני חוכך בדעתי אם להגיב או אם לא להגיב. השיר מתחבר אל שירי העצמה רבים המקובלים בסביבות של א"א, נ"ל ושאר עמותות ואירוגונים שמטרתם "העצמת היחיד, היחידה " וכו'
בהיותו מהז'אנר הזה אינני יודע אם יש מקום להתיחסות אסתטית או אחרת אליו.