שחמט / מיכל ברקהיים
לזכר סבי יצחק ז"ל
סָבִי
מַשְׁגִּיחַ עָלַי מִלְּמַעְלָה,
דּוֹאֵג שֶׁכֹּל פִּיּוֹן
עַל לוּחַ הַשַּׁחְמָט שֶׁל חַיַּי
יַעֲמֹד בִּמְקוֹמוֹ.
כְּשֶׁאֲנִי זוֹעֶקֶת לְעֶזְרָתוֹ
הוּא פּוֹקֵחַ אֶת עֵינָיו הַבְּדוֹלְחִיּוֹת וּמַרְגִּיעַ:
הַגֵּנִים שֶׁל לוֹחֵם הַהֲגָנָה זוֹרְמִים גַּם
בְּדָמֵךְ.
4 תגובות
רחל בכר
אהבתי את המלאך השומר.
מיכל
צוות ליריקה היקר ♡
תודה על העלאת השיר לאתר, מרגש מאוד!!
שבת נעימה ושבוע טוב לכולם
יונה ויסמן
מיכל יקרה
כאחת שמכירה את הדמויות המדוברות,
לא יכולת לכתוב מדויק יותר.
עלי והצליחי ❤
אריק
כותרת המשנה של השיר חושפת שזה רקוויאם לסב, שיר קינה והרחבה של האפיטף. שיר הקינה בעלת היסטוריה ארוכה מאוד בכל תרבויות העולם [ יש המניחים, תוך השלכה אנושית על הפילים, שגם הם הנתקלים בעצמות פילים ומתגודדים סביבן, מקוננים]. השיר בנוי משני חלקים. חלק א – שורות 1 – 4 מה הסבא עושה עכשיו, וחלק ב' – שורות 5 – 8, איך סבא משגיח עליי.
מרתק שהעולם נתפס כלוח שחמט גדול [ סמל מורכב המצביע על הסבא ועל הנכדה, ואולי על מערכת יחסיהם, או על המשותף העמוק בין שניהם].
הזכרון מהסב הופך למעין צוואה, הוראות תפעול של החיים:
הַגֵּנִים שֶׁל לוֹחֵם הַהֲגָנָה זוֹרְמִים גַּם
בְּדָמֵךְ.
שמעלות בראש ובראשונה את השרשור הגנטי, חוכמת הדורות הביולוגית העוברת בכל הפריה ולידה של דור חדש, וכן אמת פנימית שמאפיינת את סבא "גם". כלומר שיא טוהרתו, מהותו הפנימית העמוקה ביותר:
הוּא פּוֹקֵחַ אֶת עֵינָיו הַבְּדוֹלְחִיּוֹת
בדולחיות, מוסיפה את יסוד ה"חיות" שבעברית היא המהות הבסיסית של החיים, אנרגית החיים, המבדיל בין מי שוויתר ופרש למי שעדיין חי, למרות הכל.
השיר מעניין מאוד. שיר מכבד מאוד וראוי מאוד.