שירה

שיתוק / שולה ברנע

בְּעֵת שֶׁנִּדְחַף ע"י הַקַּלְגַּסִּים הַגֶּרְמָנִים לִקְרוֹן הָרַכֶּבֶת

זָעַק אֵלֶיהָ  בָּאֹמֶץ "רִבְקָלֶה"!!

נֶאֶלְמָה בְּאִבְחַת הַשּׁוֹט, נִרְתְּעָה לְשׁוּרָתָהּ

הַלְמוּת לִבָּהּ הַמִּתְפַּלֵּץ גָּבַר עַל נְבִיחוֹת הַכְּלָבִים-

מַה צּוֹרֵב כְּאֵב שְׁתִיקָתָהּ

עַד

שֵׂיבָתָהּ.

עֵינַיִם  

עֵינַיִם פְּקוּחוֹת עִוְּרוֹת

מְמָאֲנוֹת לְהֵעָצֵם

תְּאֵבוֹת  לִחְיוֹת,

מֵאֶרֶץ הַמָּוֶת עוֹד לִרְאוֹת לַחֲווֹת,

פִּרְחֵי יַסְמִין מְפִיצִים רֵיחָם,

אַךְ רֵיחַ הַמָּוֶת קוֹרֵא עֲלֵיהֶן תִּגָּר,

בֵּית עוֹלָמָן מְכַנֵּס  נַפְשׁוֹתֵיהֶן תַּחַת חָסוּתוֹ

מֵעַתָּה הוּא יִהְיֶה לָהֶם אָב וָאֵם.

7 תגובות

השאר תגובה