שירה

סיור במנהרת זמן / ענת קוריאל

הַמְטַיְּלִים וּמוֹרַת הַדֶּרֶךְ 

חִבְּקוּ בְּהִתְלַהֲבוּת אֶת הַיּוֹם הַשִּׁמְשִׁי.

לְפֶתַע קָדְרָה הַשֶּׁמֶשׁ

וְהֵם מִהֲרוּ לֶאֱסֹף אֶת חֶפְצֵיהֶם לִפְנֵי רֶדֶת גֶּשֶׁם. 

צִפּוֹר קְטַנָּה שֶׁנִּזּוֹנָה מִזַּרְעֵי חוֹחִים 

אִבְּדָה אֶת חַיּוּתָהּ וְצָנְחָה אֶל הַקַּרְקַע 

בִּשְׁרִיקָה מְצַמְרֶרֶת. 

בֵּין הֶעָלִים וּבְתוֹכָם נִפְעֲרוּ חֹרִים 

כְּמוֹ בְּמַעֲשֵׂה סְרִיגָה. 

הָעֲנָנִים לִכְלְכוּ אֶת עַצְמָם 

וְהַשֶּׁמֶשׁ עָטְתָה מַסֵּכָה. 

לְעֵת עֶרֶב נֶעֶמְדָה מוֹרַת הַדֶּרֶךְ בְּאֶמְצַע רַחֲבַת הַחוֹל

מַיְשִׁירָה מַבָּטָהּ אֶל הָאֹפֶל הַשְּׁמֵיְמִי וְהַסָּגֹל

שֶׁכְּמוֹתוֹ לֹא רָאֲתָה מֵעוֹלָם.

בְּאַחַת נִפְעַר בּוֹלְעָן עָמֹק תַּחַת רַגְלֶיהָ

וְסִחְרֵר אוֹתָהּ בְּמִנְהֶרֶת זְמַן.

ניקוד: יאיר בן־חור

10 תגובות

  • שי כהן

    שיר מסתורי ומעורר השראה, אהבתי את שם השיר – סיור במנהרת זמן (ללא יידוע) – מפתיע ומחדש. שיר־סיפור נוגע וקסום.

  • arikbenedekchaviv

    OMG
    נכתב בתגובה לפניי, של שי כהן, שירסיפור, אפילו עם ניחוח מד"בי או דיסטופי, שהרי הכל בשגרה ולפתע אירוע קורה, אירוע שמתחיל בשמיים ומסתיים באדמה, מתחיל עם יום שמשי מחובק ומסתיים באופל שמיימי סגול.
    האם עלתה בי שאלה במהלך קריאת השיר, ובמיוחד בסופו ה"דוברת הכל-יודעת" היא בעצם מורת הדרך? משהו בסגנון "הדיבור המשולב" הנהוג בפרוזה?
    ואז באה מנהרת זמן, סיור במנהרת זמן שם הבשיר והמקום/האתר החותם את השיר.
    בירושלים דימינו יש אתר תיירותי הנקרא "מנהרת הזמן", ושוב שי כהן שם לב להיעדר ה"א הידיעה משם האתר של השיר. אבל מנהרת הזמן הירושלמית היא מעלית, בה יורדים בפיר כלפי מטה.
    היש מקום למחשבה בענין זה?
    ולפתע, אצלי לפחות, המסתורין הצועף את השיר קצת מתבהר. סיור – מורת דרך – יום שמשי – שקיעה סגולה = אצלי אלה זכרונות ירושלים.
    האמנם?
    שיר נהדר.

  • brachelb

    ענת יקרה, כבר כשקראתי מורת דרך, התקשרה לי המילה למורת רוח, ציפיתי להתפתחות אפופת צער, מעין תחושת בטן מוקדמת.
    מאד אהבתי את הדימויים של הענן המתלכלך והשמש העכורה..
    החוחית שהיא צפור שיר סיימה את חייה בהפתעה לאחר מאכל זרעים שהם זרעי קוצים סמל להשתקת קול שמחה מכל סוג שהוא., גם של הסתפקות במועט., חוני המעגל עמד באמצע המעגל וציפה לגשם ואילו בשיר מורת הדרך עומדת במרכז רחבת חול וזעקתה שואבת אותה פנימה אל מקום אפל יותר מן החוץ.

  • לאה צבי (דובז'ינסקי)

    שיר מיוחד, הרבה נסתר על הגלוי, כמו תמיד נהנית לקרוא אותך ענת, תודה!

  • ענת

    תודה לכולם. כתבתי את השיר לאור השינויים בטבע בעקבות ההתחממות הגלובלית שמאוד מטרידה אותי. שנים בני האדם עסוקים בקלקול במקום בתיקון. ולטבע יש דרכים משלו לנקום.

  • תמי

    הי ענת, השיר לקח אותי איתו. תמונה אחר תמונה, כשהטבע משתנה לנגד עיני בתיאורים מפתיעים ולא שגרתיים. המציאות פוערת אופל ובולען מתחת רגלי מורת הדרך. ואולי היא אנחנו, ההולכים בדרך שאין לנו חלק בעיצובה, במתרחש בה?

  • יובל

    יפהפה. תמונה אפוקליפטית אבל האפקט של השיר נובע דווקא מהאיפוק, התבוננות שקטה בבלתי נתפס שמתרחש לנגד עינינו.

השאר תגובה