לחיי האימהות משכונות העוני / אופיר מלכי
לְחַיֵּי הָאִמָּהוֹת מִשְּׁכוּנוֹת הָעֹנִי
שֶׁיּוֹשְׁבוֹת בְּכְּנִיסוֹת שֶׁל בָּתִּים יְשָׁנִים
בִּלְחָיַיִם שְׁקוּעוֹת, בְּעֵינַיִם עֲיֵפוֹת שֶׁעִגּוּלִים שְׁחֹרִים תַּחְתֵּיהֶן.
לְחַיֵּי הָאַלְמָנוֹת, הַגְּרוּשׁוֹת , הַמֻּכּוֹת.
לְחַיֵּי אֵלּוּ שֶׁנּוֹשְׁאוֹת בְּאֹרֶךְ רוּחַ אֶת הַחַיִּים
לְצַד גְּבָרִים שְׁבוּרִים מִפּוֹסְט־טְרָאוּמָה וּמִכִּשָּׁלוֹן
שֶׁאֲפִלּוּ הַיָּם לֹא רוֹצֶה וְזוֹרֵק אוֹתָם בַּחֲזָרָה אֶל הַחוֹף
לְעַשֵּׁן אֶת עַצְמָם לָדַעַת וְהֵן
מְמַלְּאוֹת גַּם אֶת צַלַּחְתּוֹ וּמְלַטְּפוֹת אֶת רֹאשׁוֹ הַלַּח מֵחֲרָדָה
וְלֹא מְצַפּוֹת מִמֶּנּוּ לְדַבֵּר וְזֶה סוֹד כּוֹחָן.
לְחַיֵּיהֶן!
שֶׁנּוֹשְׁאוֹת יַלְדֵיהֶן בְּפִיהֶן כִּלְבִיאוֹת.
שֶׁעוֹבְדוֹת אֵצֶל מַעֲבִידִים פְּרָטִיִּים נְטוּלוֹת זְכֻיּוֹת סוֹצְיָאלִיּוֹת,
תַּחַת אִיּוּם מַתְמִיד שֶׁל פִּטּוּרִין
וְאוֹי לָהֶן אִם הֵן יָפוֹת.
לְחַיֵּיהֶן!
שֶׁבְּעַרְבֵי חַג וּבִימֵי שִׁשִּׁי רֵיחוֹת הַמַּאֲכָלִים הַנִּשָּׂאִים
מְמַלְּאִים אֶת הַלֵּב בְּבִטָּחוֹן, בִּידִיעַת הָאַהֲבָה וּבְגַעְגּוּעִים נִצְחִיִּים.
רָצוֹת אַחֲרֵי הָרְוָחָה לְקַבֵּל תְּלוּשִׁים לֶחָג.
נוֹשְׂאוֹת כִּפְרַס נִצָּחוֹן אֶת אַרְגַּז הַמִּצְרָכִים שֶׁקִּבְּלוּ בִֵּתְרוּמָה
בִּשְׁבִילִים מְאֻבָּקִים עִם מִרְצָפוֹת שְׁבוּרוֹת,
בְּמַעֲלֵה מַדְרֵגוֹת אֶל הַקּוֹמוֹת הַגְּבוֹהוֹת שֶׁעֲלוּת שְׂכִירוּתָן מוּזֶלֶת,
אֶל דִּירוֹת שֶׁזְּקוּקוֹת לְשִׁפּוּץ אֲבָל בַּעַל הַדִּירָה אוֹ הַחֶבְרָה הַמְשַׁכֶּנֶת
מְנַצְּלִים חֻלְשָׁתָן וּמַשְׁאִירִים אוֹתָן עִם מַזְגָנִים מְקֻלְקָלִים
אֲסָלוֹת שְׁבוּרוֹת, בְּרָזִים נוֹזְלִים וְטִיחַ מִתְקַלֵּף.
לְחַיֵּיהֶן!
לְחַיֵּי הָאִמָּהוֹת מִשְּׁכוּנוֹת הָעֹנִי שֶׁרוּחָן אֵיתָנָה
כִּי בַּבֹּקֶר יַלְדָּן מְלַטֵּף לֶחְיָן בְּאַהֲבָה
וְיֵלֵךְ מַכּוֹת בְּבֵית הַסֵּפֶר עִם יֶלֶד שֶׁקִּלֵּל אוֹתוֹ: "בֵּן שֶׁל זוֹנָה"
וְהַמְחַנֶּכֶת מְשַׁסָּה בָּהּ אֶת הַיּוֹעֶצֶת וְאֶת הַמְנַהֶלֶת
וְהִיא תְּגַבֶּה אוֹתוֹ בְּעוֹדוֹ עוֹצֵר דְּמָעוֹת
חוֹשֵׁק שִׁנָּיו בְּזַעַם: "שֶׁלֹּא יְקַלֵּל אֶת אִמָּא שֶׁלִּי!"
וּבְבַגְרוּתוֹ יְנַשְּׁקָהּ בְּיִרְאָה וּבִמְסִירוּת
שֶׁלֹּא זָכְתָה לָהֶם מֵאַף אֶחָד אַחֵר בְּחַיֶּיהָ
מִלְּבַד מִי שֶׁחָשׁוּב בֶּאֱמֶת!
ניקוד: יאיר בן־חור
16 תגובות
טובי
ריגש אותי
Offir Malki
תודה רבה טובי
לא משלמים יותר
וואו הילד הזה הוא עני
כתיבתך סרט חי ללא תמונות ח ז ק ברור מה חשוב באמת
תודה
טובי
אולי טועה, אבל זה מרגיש כמו גרעין רעיוני ליצירה ארוכה יותר בפרוזה. דווקא עם ספציפיות לדמויות ולא כמשהו כוללני. (מסיפורו של הפרט אפשר לגזור אמירה חברתית כוללנית יותר ). אבל זו רק מחשבה. כמובן שגם שיר יכול להיות אכסניה לרעיונות מורכבים.
בכל מקרה אי אפשר להתווכח עם רגש. וזה קיים בשיר.
brachelb
אופירוש יקירתי, טלטת אותי. הדמויות, התיאור המדויק של חייהם. מגרש מאד ובבמיוחד ההבנה המחלחלת של האטימות הסביבתית .
זתודה על פקיחת העיניים
brachelb
השתגעמצטרת כל התגובה המבולבלת, הטלפון השתדע, כל שינוי הוא מגדיל את המסך או מעלים לי אותו.
Offir Malki
תודה רחל
איתן.
שירה חברתית במיטבה. שירה חברתית שלא עלתה על שרטו הפלקטיות . אותי השיר ריגש והסעיר, ועל כך נתונה תודתי למשוררת.
Offir Malki
תודה רבה איתן
לאה צבי (דובז'ינסקי)
אני מאוד התרגשתי בקריאת השיר, לי תמיד היה ברור שאלה הן הנשים החזקות, הלביאות, הלוחמות, נשים אמיתיות שלצערי נותרות שקופות, שיר נהדר ריגש אותי במיוחד כאישה לבעל הסובל מפוסט טראומה. תודה אופיר
Offir Malki
לאה יקרה . שמחתי ונגעה בי תגובתך האישית החמה. תודה רבה ורפואה שלמה
meguido2012
שירך ריגש אותי, הוא נכתב מלבו של מי שכואב את מראות עיניו. העניים והדפוקים, כבעבר יוסיפו תמיד לזעזע את שלוותי.
Offir Malki
תודה מגידו
arikbenedekchaviv
תודה רבה. שירת מחאה קשה.
morschneider
מקסים ונוגע
Offir Malki
תודה אריק ומור