שׁגיון שליטה / קובי ניסים
הַנִּשְׁלָט חוֹלֵם עַל שִׁלְטוֹן:
הַשּׁוֹלֵט חוֹלֵם עַל אָבְדַן הַשְּׁלִיטָה.
גַּם שׁוֹטֶה בַּחֲלוֹמוֹ יְדַמֶּה עַצְמוֹ
וְהוּא שִׁכּוֹר אַדְנוּת.
עֲלֵי הַתֵּה מִשְׁתַּלְּטִים עַל הַמַּיִם הַחוֹלְטִים
אוֹתָם,
הַמַּיִם שׁוֹלְטִים בַּעֲלֵי הַתֵּה הַנִּטְמָעִים,
בִּן רֶגַע מוֹצְצִים מֵהֶם לְשַׁד.
לְאַחַר מַעֲשֶׂה הוֹפְכִים אוֹתָם עָלִים סְחוּטִים
נְתִינִים לְחַסְדֵי הָעֹבֶשׁ
18 תגובות
אוולין כץ
שיר מעולה מתאר מצב החברה האנושית, המנהיגים וויתר האוכלוסייה הכפופים אליהם באמצעות מטפורה יפה – יחסי הגומלין שבים עלי התה והמים שחולטים אותם.
לְאַחַר מַעֲשֶׂה הוֹפְכִים אוֹתָם עָלִים סְחוּטִים
נְתִינִים לְחַסְדֵי הָעֹבֶשׁ
שתי השורות האחרונות מעלות הרהורים רבים. בעצם גם למי החליטה וגם לעלים יש סוף. את המים שותים ומחלחלים למי תהום והעלים נידונים להישלט על ידי העובש.
קובי נסים
תודה אוולין, שמחתי בתגובתך. הטבת להבהיר זאת.
זה עתה הועלה ספרי הטרי "מתמגדרים" באתר של סטימצקי. השיר לקוח מתוכו.
קובי
יוספה
כמו בשירו היפה "יחסים" ,שהועלה כאן לפני כשבועיים, המשורר מציע בשיר "שגיון שליטה" הסתכלות מקורית וחכמה על יחסי כוח ומגדר. הללו נמצאים בכל מקום- במדינה וגם בבית, במטבח, בקנקן התה.
ומה עושה שגיון השליטה, הכוח והכיבוש אם לא הופך את כולנו, אזרחים ואנשים פרטיים כאחד, ל"עלים סחוטים נתינים לחסדי העבש".
שירים אלו ורבים אחרים נכללים בספרו החדש של קובי נסים "מתמגדרים", ספר שנהניתי מאד לקראו.
עדי אבלס
אהבתי מאוד. אבל את בני האדם לא נשנה, תמיד ירצו לשלוט. ואם לא נרצה בכלל – רק יצרני החיתולים ירוויחו מזה.
trky
"הַנִּשְׁלָט חוֹלֵם עַל שִׁלְטוֹן:/ הַשּׁוֹלֵט חוֹלֵם עַל אָבְדַן הַשְּׁלִיטָה". חיינו מתנהלים כך, שולטים או נשלטים, מנסים לשלוט או לפרוק עול השולט. זהו אופי האדם, לצערנו. אבל המשורר מרחיק מעבר לעולם האדם ומוצא יחסי שליטה גם בין המים לעלי התה, וגם הם נידונים להישלט בבוא הזמן. כך מתנהל עולמנו. אם נרחיק עוד יותר, הרי גם כוח המשיכה ביקום הוא סוג של שליטה… תודה לקובי על השיר, חכם ומעורר מחשבה, ככל שיריך. ותודה גם לליריקה על הבחירה בשיר ופרסומו.
Amos Mz
בטעות נשם שמי במקלדת אנגלית. השם הוא ארלט ולא TRKY…
קובי נסים
תודה גם לך, ארלט.
מקסים ארבל
קובי מצליח כל פעם לעורר אצלי מחשבות וברמזיו נוגע בהרבה מאבני הבניין של חיי האדם, של החברה שבה הוא מתנהל (אולי יאמר "מנוהל"…). וכאן לקראת בחירות חשבתי כמה מעורב להיות… האם להצטרף לעלי התה, המריחים נפלא, הממלאים את מלוא חלל הפה ובן רגע מוצצים מהם המים לשד… האם אגיע למצב השוטה? האם אהפך לעלה סחוט?
אני כנראה אלך, כמו בפעמים הקודמות, אשלשל את עמדתי ואחשוב שעשיתי די. האמנם?
קובי נסים
מקסים, תודה על תגובתך.
יוצא, איפה, שתקיים את חובתך האזרחית. יתכן שגם אני אקיים את חובת השלשול הזו ואח"כ אלך הביתה
ואוסיף לשלשל על כלות.
איתן
"עָלִים סְחוּטִים נְתוּנִים לְחַסְדֵי הָעֹבֶשׁ"- עוצמות-המלים, המסיימות את השיר, שהן הוציאו אותי מ-ד' אמות של מים סוחטים עלי תה ועלים
סחוטים אל מרחבי חיים המחבקים אותנו כחברה , בה חסדי העובש, למרבה הצער, לעתים מנגנים כינור ראשון. תודה למשורר על החוויה , שהוא העניק לי כקורא.
חיים ספטי
עלי התה- דימוי לשליטים. הם משתלטים על הציבור, על המים החולטים אותם, אך גם נטמעים בהם, והם, המים (הציבור) מוצצים מהם לשד, מוצצים מכוחם. והעלים, אלה המדומים בידי המשורר לשליטים, הופכים בסופו של דבר לנתונים לחסדי העובש, לדבר שפשתה בו השחתה- שחיתות וריקבון מוסרי. ראוי גם לשים לב למשחק המילים המשמעותי: קובי נסים כותב: "נתינים לחסדי העובש", לעומת "נתונים לחסדי העובש", שהוא לכאורה הביטוי הנכון מבחינה לשונית. למרות רצונם להיות שליטים, הם בסופו של דבר נתינים, ולא זו בלבד- אלא נתינים שפשתה בהם השחתה- שחיתות וריקבון מוסרי, כאמור לעיל. את ספרו של קובי נסים, "מתמגדרים", שמתוכו לקוח השיר, כפי שציין קובי בתגובתו הנ"ל, קראתי, ובעיני זהו ספר מעולה.
euch נסים
לחיים היקר,
תודה על דבריך הבהירים, תודה על המלצתך.
עד סוף השבוע הזה נסיים להעלות ל"יוטיוב" שירים מ"מתמגדרים" החדש וזאת בקריאתם המעולה (!) של חברי המשוררים
פרופ' רפי וייכרט, יערה בן-דוד, צביקה שטרנפלד וגם מפי ד"ר דורון מודן.
איתן
אני מבקש את סליחת המשורר. מצטער, שטעיתי בתגובה. במקום "נְתִיניִם" כתבתי בטעות "נְתוּנִים"
קובי נסים
איתן, תודה על תגובתך הקולעת.
ממש אין צורך להתנצל, הניקוד הפחות שכיח מבלבל.
נ.ב. האם אתה איתן קלינסקי?
איתן
קובי נסים, אני מודה באשמה, אני איתן קלינסקי, העולה במעלות העשור התשיעי.
קובי נסים
אני מסיר את הכובע בפני פועלך.
ההשפעה של רוח פינושה עלי היא דרך אחד מגלגוליו האקטואליים.
התזת עיניים של מפגינים גלשה לארצות אחרות. הקדשתי לזה מחזור שירים, "עיניים בתערוכה".
העבר נא לי את כתובתך למשלוח ספרי בדואר. jntec2@gmail.com. (או לווטסאפ: 052-3311180)
תודה, קובי.
איילת שמעוני
אהבתי מאד. ועדיין לא אחרים תה צמחים כמשקה, כי אין רע בלי טוב, ואין טוב ללא עלי מנטה..
אגב, אם השוטה בחלומו שיכור אדנות, מיהו הפיכח?
קובי נסים
פיכח הוא זה שיכול לקחת את עצמו גם בחוסר רצינות (להנמיך אגו), בהלצה, בלתת לעצמו להשתטות.
אלא שיש מלא פיכחים (הרוב?) שמנצלים אחרים בזה שהם מטמיעים בהם את רצונם.
ויש את המתפכחים, אלה שהתעוררו מן הניצול (אם לא נפלו קרבן לניצול חדש מצד המטיפים להתעורר מן הניצול הוותיק).