ביני לבינך / תמי קויפמן
אֶתְמוֹל נִכְנַסְנוּ לַמִּטָּה.
הַיַּחַס בֵּין הָאוֹר בַּחַלּוֹן לַחֹשֶׁךְ הַפְּנִימִי
עוֹרֵר בִּי נוֹכְחוּת אִלֶּמֶת שֶׁל
אֵין
עִם הַשֵּׁדִים אֲנִי לֹא נִרְדֶּמֶת
הַסְּדִינִים רְטֻבִּים מִזֵּעָה
הַיְּחָסִים בֵּין הָאוֹר בַּחַלּוֹן לַחֹשֶׁךְ הַפְּנִימִי
קוֹרְעִים בִּי קִרְעֵי בֶּהָלָה
שִׁגָּעוֹן מִתְקָרֵב שֶׁאֵינוֹ מוּטָל בְּסָפֵק
מַדְבִּיק אוֹתָנוּ בִּנְשִׁימוֹת שְׁטוּחוֹת אֶל הַקִּיר
וְהַמִּיּוּן הַפְּסִיכִיאַטְרִי אֵינוֹ מְשַׁכְנֵעַ שֶׁנָּבוֹא
בִּשְׁעָרָיו
הַמֶּרְחָק בֵּינִי לְבֵינֵךְ גָּדֵל וַאֲנִי מְוַתֶּרֶת עַל הַסִּכּוּיִים
לְהַדְבִּיק אֶת הַפַּעַר.
10 תגובות
אופיר מלכי
תמי היקרה והמוכשרת שיר נהדר בעל עומק נדיר.
תמי קויפמן
תודה אופיר על התייחסותך
איתן.
אני מודה, שקשה לי להתחבר אל החדש בשירה העברית,
כשאני בדרך לפסגת העשור התשיעי. הפעם קרה לי
משהו, מצאתי עצמי מתחבר למשוררת, ש"הַמֶּרְחָק בֵּינָהּ
ּוּבֵינוֹ גָּדֵל" והיא "מְוַּתֶּרֶת עַל הַסִּכּוּי לְהַדְבִּיק אֶת הַפַּעַר."
תמי קויפמן
תודה איתן, ומהי שירה אם לא ההדהודה של מילה בלב הקורא
לילך אייל
מרגש ונוגע ללב, כרגיל תמי מרחיבה את הלב והנשמה בהבנה וביכולת העדינה שלך לפרוט את רגעי החיים למילים מדוייקות ומתובלות ברוך וחמלה
תמי קויפמן
לילך, הודיה לך על קריאתך הרגישה המדייקת אותי אל הכתיבה
לאה צבי (דובז'ינסקי)
שיר חזק ומרגש, תודה
תמי
תודה יקירה, קוראת אותך ועוקבת
אריק
השיר מרגש מאוד.
ישנה התפתחות מקרבה מקסימלית, פיזית, לתחושת הוודאות של מרחק ובדידות, לענ"ד אונטולוגית, כפי שסארטר הבין אותה בשיר.
שדים ומיון פסיכיאטרי מבטאים אולי את הסיבות הפרוזאיות לאותו מרחק שנפער ביני לבינך.. אך מי זקוק למיון הפסיכיאטרי, שקשה לבוא בשעריו? הפסיחה הזו, בשעריו מעניקה למיון הזה אופי של "מקדש" או "מקום עליה לרגל".
כך, ביני ובינך, במיטה, היחס/ים בין האור בחלון לחושך הפנימי מעוררים נוכחות של אין, קורעים קרעי בהלה – ואין מי שיעזור, כי המרחק ביני לבינך… וגו'
meguido2012
השיר עורר בי נוכחות אילמת של יש מלא חושך פנימי. אהבתי.