* / רונית בכר שחר
אֵין יוֹצֵא וְאֵין בָּא
דְּלָתוֹת נְעוּלוֹת וּמֵי מְרִיבָה
מִתַּחַת לִשְׁטִיחַ אֲבַק אַהֲבָה
שְׁאֵרִית זִכְרוֹנוֹת אֲרֻכִּים כְּוִילוֹן
מַסְתִּירִים פֶּתַח אֶל אוֹר הַחַלּוֹן
זְמַנִּי לַחְלוֹת זְמַנֵּךְ לְהַבְרִיא
הַהֶפֶךְ מִכָּךְ הַכֹּל מְסֻבָּךְ
כִּקְשָׁרִים בִּכְתֵפִיַּת חָזִיָּה
הֲוָיָה
וְאָנוּ קְלוּעוֹת זוֹ בָּזוֹ
כְּחַלַּת שַׁבַּת
בַּת וְאֵם
אֵם וּבַת
2 תגובות
brachelb
רונית רגשת אותי והזכרת לי (להבדיל אלף אלפי הבדלות) את דוד המלך המבכה את בנו אבשלום "מי ייתן מותי תחתיך היום",
זמן לתת לאור לחדור פנימה.
שיר עצוב מאד.
Gilla Nissan
תודה על השיר הזה
הכל כך עצוב
יהיה באיזה שהוא מקום
אולי ניסתר
יישוב הדעת
🙏