שירה

מצוקה / שולה ברנע

אוגוסט 30, 2022 /

תְּכֹל עֵינָיו הָיָה מֵבִין וְדוֹאֵג

שְׁרִירָיו הִבִּיעוּ חָסְנָם הַלּוֹהֵט,

בְּיָדוֹ הַמְּלַטֶּפֶת פִּנֵּק

וּבְיָדוֹ הָאַחֶרֶת הִכָּה וּפִיֵּס,

יֵשׁ וְקִוְּתָה לְשׁוּבוֹ הַחַם,

נִמְלְאָה גַּעְגּוּעַ בְּרִנָּה,

וּמִיָּד נֶחְרְדָה מָה יָבִיא עִמּוֹ בַּיּוֹם

לְאָן תִּבְרַח מִפָּנָיו בַּלַּיְלָה,

הַתּוּכַל לְסַפֵּר לְאִמָּהּ אֶת אֵימָתָהּ,

הֲיִשְׁמַע זֹאת אָבִיהָ בִּדְמָמָה?

אֲבָל נְהַר מִלּוֹתָיו כֹּה מְנַחֲמוֹת

עַד כִּי שׁוּב שָׁכְחָה מֵהַבָּאוֹת,

וְחוֹזֵר הַגַּלְגַּל וְסוֹבֵב יָמִים וְלֵילוֹת,

נִשְׁחֶקֶת אַהֲבָתָהּ נֶאֶלְמָה בִּינָתָהּ,

תְּכֹל עֵינָיו יְהַתֵּל  מָחָר בִּרְעוּתָהּ

עָלֶיהָ לְנָטְשׁוֹ וְיהִי מָה לְאַלְתָּר

6 תגובות

השאר תגובה