שני עולמות של אור / מיקי הראל
כִּשְׂפַת כּוֹס מַקְצִיפָה
גּוֹמְעִים חוֹפֵי יָם
קְצוֹת כָּל יוֹם
חוֹמְקִים בְּאַל חֲזֹר.
אוֹצָרוֹת שֶׁלֹּא חָפְנוּ יָדֵינוּ
נִבְלָעִים בַּשִּׁכְחָה
רָאָה כַּמָּה אֲנִי אוֹהֶבֶת
קַבִּין חָכְמָה קָנִיתִי
לְקַיֵּם שְׁנֵי עוֹלָמוֹת אוֹר
עַד לֵיל חַמְדָן
בָּא לַעֲצֹם
כּוֹתְרוֹת פְּרָחִים
10 תגובות
יהודה ויצנברג ניב
מיקי יקרה, זו קנייה של "קבין חכמה שירית" אמיתית שאני מעריכה עד מאד!
brachelb
דימוי נפלא של שפת הכוס המקציפה.
שיר עמוק כעומקו של הים.
מאד אהבתי.
רותי מושקוביץ
מקסים
מיקי הראל
תודה רותי יקרה.
מיקי
ליהודה היקר תודות ורכוש נא קבין חוכמה בשמחה… תגובתי לך נעלמה…
מיקי הראל
רחל יקרה, הודיות על הדימוי ועל עומקו של השיר כעומק הים
לאה צבי (דובז'ינסקי)
מיקי יקרה, אהבתי את השיר ואת הדימוי, תודה !!
מיקי
תודה לך יקרה, שמחה שביקרת כאן, רואה שלדימוי יש ערך וטוב שגם הוא בא לביקור
arikbenedekchaviv
ברור, "עד בוא ליל חמדן."
כבר אמר אריסטו שחושך הוא היעדר אור, ויקירנו הרמב"ם הממשיך את דרכו אמר: אסןר לומר אף ביטוי חיובי על האל, כי זו הגשמה [אלילות] של דמותו, לכן הוא פיתו את שיטת התארים השליליים, משמע – אלוהים "לא חכם". לא משתמע מכאן ההיפך ולא משתמע כלום, לשיותו – בכך אמרת כלום. גם השיר הנפלא הזה, החוגג נצחון ה"רוח" – קבין של חכמה; שני עולמות אור – ההיעדר המובהק, הליל, היעדר האור גונז/גומז אותם כמו כותרות הפרחים ה"נעצמות" עם בואו. בכלל השיר עסוק ב"היעדר" ב- לקיחה, בסיום – גומעים, נעלמים עוצם עיניהם. יש בי תחושה קשה של סיום, של פרק א' בקוהלת. שהרי קצות היום, השכחה והליל לוקחים הכל, גם את שני עולמות האור, ועוד לא ביררנו מהם שני עולמות אור אלה. חשבתי ביני לביני, שיש פ]רחים שפורחים בלילה, ובמעמקי הים יש אור ביולוגי, והשכחה היא צדו השני של הזיכרון, גם כשהוא נעלם באים אחרים במקומו.
לכן אני מוצא נימת אור באור "הנעדר" שהדוברת השירי לא מצליחה לראות, כי היעדר אור אינו בהכרח "חושך" כמו שאלוהים "לא חכם" אינו טיפש.
שיר יפהפה
איתן.
מִצְטָרֵף לְכָל מִי שֶׁהַדִּמּוּי בַּשִּׁיר הַמַּקְסִים כָּבַשׁ אוֹתוֹ.