שירה

ימים רציתי בם למות / גרגורי גורדון

הָיוּ יָמִים רָצִיתִי בָּם לָמוּת

מוֹת חֲתוּלִים

בְּסוֹד שִׂיחִים סְגֻלִּים

וּבַלֵּילוֹת הָאָרֶץ רָעֲשָׁה

וְהַשָּׁמַיִם נִבְקְעוּ

אַךְ בֹּקֶר בָּא

צוֹרֵם וּמִתְגָּרֶה

כְּיַּתּוּשָׁה עַל מֵצַח לַח

הַמָּוֶת לֹא פָּקַד אוֹתִי

גַּם לֹא מַלְאַךְ

וְהַחַיִּים הִכּוּ אוֹתִי בְּיָד קָשָׁה

14 תגובות

  • איתן.

    "…הַמָּוֶת לֹא פָּקַד אוֹתִי….וְהַחַיִּים הִכּּוּ אוֹתִִי בְּיָד קָשָׁה". בתום קריאת השיר החזק נותר לי לאחל לגרגורי שנה טובה, שנה שתיפגש רק עם יד מלטפת, יד מחבקת בחום, יד אוהבת ו….

  • מיקי

    שיר חזק ומעניין, אכן החיים יכולים להכות חזק, מניסיון השנה שחלפה עלי ועם זאת לא הייתי מייחלת למות. היצירה מחזקת אף היא ודימויי השיר עשירים ביצירתיות

  • גרגורי

    תודה לאל. תודה לצוות האתר על הפרסום. תודה למגיבים ולמגיבות. חג שמח ושנה מבורכת וטובה 🌻🙏🏻🙌🏻

  • תמי

    השיר, מנכיח את הדובר במפגש עם המוות, ה נוכח – נעדר. החיים והמוות נוכחים ונעדרים בו זמנית, הבוקר שבא כיתושה מתגרה, דימוי חזק

  • arikbenedekchaviv

    מנסיוני והכרותי עם חתולים לא כדאי למות כמותם, כי ברחוב מרביתם מתים מזיהומים עקב מלחמות טריטוריאליות ומלחמות מין פרועות מאוד ואלימות מאוד. חלקם מת מאיידס, כידוע ומקום קבורתם לא נודע. אחרים מורעלים על ידי שירותי הוטרינריה העירונית או הממלכתית. הלכתי לחפש מהו הסגול בו מתים החתולים מוות כזה "בסוד שיחים סגולים". לפני זה ראוי שנדגיש שהצירוף "בסוד" הוא מונח טיפוסי לקבלה ולמיסטיקה, אך גם הכתיבה הרבנית משתמשת במושג זה, שרומז אל פעולה אלוהים או פעולה מיסטית כלשהי:
    XXXX
    "צבע סגול
    הצבע הסגול מעורר את האינטואיציה, אידיאליזם, מסירות משרה שלווה ויושר.
    לסגול יש מוניטין שנוי במחלוקת: יש הרואים אותו כקסום ומסתורי ויש הרואים בו צבע מכביד ומדכא, ואף מרחיקים לכת וגורסים כי יש לו השפעה הרסנית על אנשים דיכאוניים, עד לגרימת התאבדות או איבוד הדעת. הסגול מייצג את הצאקרה השביעית – “צאקרת הכתר”, מצב של מודעות רוחנית מלאה, איזון וחוכמה.

    הגוון הסגול והאינדיגו מומלצים למקומות המשמשים לפעילות רוחנית, מדיטציות, דתית והוליסטית, כגון פינת מדיטציה, חדרי טיפול וכד.
    בתרבות הברזילאית הסגול הוא צבע של המוות.

    סגול מסמל: מלוכה, מדיטציה, רוחניות." [ לקוח מאתר הצבעים של חברת נירלט]
    XXXX
    עולה מכאן, שבסוד שיחים סגולים הוא מוות קסום ומסתורי, לא רואה בשיר את היסוד ההתאבדותי. על אף הרעש ובקיעת השמיים דבר באמת לא קרה, מה שמעלה את תיאור עקיצת היתושה למימדים סאטיריים או לגלגניים לסובייקטיביות הדראמטית והמיותרת, וסיום השיר מעמיד את כל החוויה המתוארת כמעין חלום, פנטזיה, שאיפה, כי "החיים הכו.. קשה!"
    ל"א, מהשיר עולה שרק מוות טבעי באיזה זמן או מוות מוזמן ומתוכנן יפתור את משאלת המוות, אבל לי נראה, שהמסר כמובן הפוך, ועל אף הסיום הפומפוזי-משהו, יש לקרוא את השיר כשיר אירוני לגמרי, ולראות את דימוייו המוקצנים כאמצעי לתיאור "חוויה", נכון "בסוד הכאב", יכתוב קבליסט יהודי או רב יהודי שמרני.

  • טובה זהר

    השיר מבטא בריאה שנייה של הדובר ולידתו מחדש.
    הוא מחולק לשניים בכמה היבטים:
    לתקופת העבר מול ההווה והעתיד, למוות מול החיים, לכאוס מול הסדר המחודש.
    הלילה חוצה את השיר לשני חלקיו:
    א. בחלקו הראשון, בעבר קיימת כמיהה למות "מות
    חתולים בסוד שיחים סגולים".
    מותו של הדובר קשור בנטישה,
    הוא מת בהחבא כחתול מאחורי שיחים סגולים….
    באנונימיות, ללא קהל אבלים, בצניעות, אבל גם בחרפה, מבלי להשאיר אחריו חותם כלשהו.
    (יש המשך)

  • טובה זהר

    המשך:
    ב. והנה, לעומת המוות החרישי של החתול, הדובר, והסוד שהוא מסתיר עם מותו (אומרים שלחתול תשע נשמות), בלילות "הארץ רעשה והשמים נבקעו"….
    מגיע הרעש, הבריאה האלוהית של הדובר נולדה והגיחה מתוך התוהו-ובוהו, מתוף הכאוס, בבום גדול ובבקיעת השמים.
    והרחם האין סופית הזו, הרקיע,
    הוליד את המשורר מחדש.

  • טובה זהר

    המשך:
    ועם המטמורפוזה שהוא עובר, באים ההשלמה והפיוס, הקבלה והתובנה – ההתפכחות.
    בבוקרו של י ום, לאחר ההתרחשות הלילית הקולנית (מתן תורה וקבלת החוקים?) משהו בו מתייצב ומתיישר:
    "אך בוקר בא צורם ומתגרה כיתושה על מצח לח"…..
    המשורר מקבל איתות עוקצני מהחיים, המעיר וממריץ אותו לחייו החדשים, למרות המהמורות.
    הוא מקיץ עם מוטיבציה ודבקות להתחיל מחדש, למרות העבר שהכה בו ביד קשה.
    אם כך, השיר מסתיים באופטימיות.
    הדובר אוגר כוחות ועוצמות נפש ובוחר בחיים, עם כל הטלטלות שבדרך, עם נקודות השפל, אולי אפילו עם המאבק הסיזיפי, אבל עם הרצון לא להרפות, אלא ל..ח..י..ו..ת !!!

    גרגורי, הידד!!!

השאר תגובה