החלקות / רונית ליברמנש־ורדי

כְּשֶׁהֶעֱבַרְתִּי אֶת הַמַּחֲלִיק עַל הַפּוֹנִי

שֶׁלִּי עֲבֹר וְהַחְלֵק לִכְבוֹד יוֹם

הֻלַּדְתֵּךְ חָשַׁבְתִּי כַּמָּה טוֹב הָיָה לוּ

יָכֹלְתִּי לְהַחֲלִיק בְּמָאתַיִם וְעֶשֶׂר

מַעֲלוֹת אֶת כָּל כִּשְׁלֵי

חַיַּי

9 תגובות

אהבתי את דימוי החלקת השיער לדימוי החלקת הכשלים של חיינו. תודה

תודה, לאה :-)))

שיר כל כך יפה
וכמהגם אני הייתי רוצה להחליק ולהחליק ולא לחלוק

🙂 אמוטיקון של לב.

כָּבְשׁוּ אוֹתִי שְׁתֵּי הַשּׁוּרוֹת הַחוֹתְמוֹת אֶת הַשִּׁיר.

תודה, אית.

תיקון טעות . את התגובה כתב איתן ולא אית.

רונית יקרה, אהבתי את דימוי ההחלקה, למרות שנדרשת פעולה נשנית וחוזרת כדי להשיג את התוצאה, ממש כמו בחיים עצמם.

אני לא מחליקה 🙂 . תודה, רחל.

9 תגובות