שירה

שלהי הזמן / תמי קויפמן

נובמבר 19, 2022 /

הַסְּתָו, מֵאָז שֶׁהָלַכְתָּ ( כָּכָה אוֹמְרִים? הָלַכְתָּ? )

מַפְגִּישׁ אוֹתָנוּ

בֵּין חֲצָבִים פּוֹרְחִים לְגוּשׁ 18 חֶלְקָה 4

נוֹצֶרֶת קִרְבָה לֹא אַקְרָאִית וְלֹא זְמַנִּית

שֶׁתִּשָּׁאֵר קְבוּעָה גַּם כְּשֶׁאֲנִי

לֹא אֶהְיֶה כָּאן.

וְתָמִיד חַם וְלַח בְּסֶפְּטֶמְבֶּר

שֶׁהוּא אֱלוּל,

וְהַקַּדִּישׁ נִשְׁמַע לִי מֻכָּר

וְזָר

כְּמוֹ בְּכָל שָׁנָה

וְגַם הַשָּׁנָה, בַּיּוֹם הַשִּׁשִּׁי בַּמּוֹעֵד

הַכִּמְעַט מְדֻיָּק

בָּאתִי.

וּבְכָל שָׁנָה אֲנִי בּוֹכָה

אַחֶרֶת.

וְגַם הַשָּׁנָה בָּאתִי אֵלֶיךָ

זוֹכֶרֶת וְכוֹרֶכֶת וְטוֹמֶנֶת אוֹתִי

בֵּין הָאוֹתִיּוֹת

אַבְרָהָם, פוּאַד שׁוֹחֵט,

אֲבִי

…

8 תגובות

השאר תגובה