שירה

ולא הצלחתי לומר / רוזי גולן

וְדִבַּרְתִּי לכָל חֶלְקֵי הַחֶדֶר

רַק לֹא אֵלֶיךָ.

דִּבַרְתִּי מִתַּחְתֶּיךָ,

וּמֵעָלֶיךָ,

וְדַרְכְּךָ.

הַמִּלִּים הִתְפַּזְּרוּ לְכָל עֵבֶר,

בִּלְגְּנוּ אֶת הַחֶדֶר,

וְלֹא הִצְלַחְתִּי לוֹמַר דָּבָר אֶחָד מְסֻדָּר.

כְּמוֹ מַעֲצוֹר בְּנֶשֶׁק הַתְּחוּשָׁה,

מְתוּחָה וּדְרוּכָה.

לֹא רַק שָׁלוֹשׁ.

אֲפִלּוּ מִלָּה אַחַת,

אַהֲבָה,

לֹא הִצְלִיחָה לַחֲמֹק,

וְלִירוֹת עַצְמָהּ

לְכִוּוּנְךָ.

11 תגובות

השאר תגובה