קולוסוס / רונית ליברמנש־ורדי
לענת באהבה
גּוּפֵךְ הַלָּבָן אוֹצֵר אֶת
אֵשׁ הַמַּאֲכֶלֶת
בְּיָדֵךְ אֲבוּקָה
נִשֵּׂאת, כְּבוּיָה, אֶצְבְּעוֹתַיִךְ
הַקְּמוּצוֹת לוֹפְתוֹת
בְּחָזְקָה מְנַסּוֹת
לְהִתְגַּבֵּר עַל
הָרַעַד הַקַּל
קוֹלוֹסוּס –
כְּמוֹ הֶלְיוּס
נְקֵבִי אַתְּ נוֹשֵׂאת
עַל גַּבֵּךְ בִּשְׁאֵרִית
כֹּחוֹתַיִךְ
אֶת כָּל אֲהוּבַיִךְ,
אוֹהֲבַיִךְ.
ניקוד: יאיר בן־חור
7 תגובות
arikbenedekchaviv
לפני הכל – השיר מרשים מאוד. הלשון הייחודית, קיטוע השורות וההחלטה לחלקו לשניים בנקודה מדוייקת מבחינת ההיבט הרגשי והמבט של הדוברת. הרפרורים שבו לפסל החירות האמריקאי בכניסה לניו יורק, מחזיקת האבוקה ואחר כך הקולוסוס שאיננו עוד והליוס, אל החיים והשמש. אנ י מרגיש את העוצמה של המיתוס מרעידה את מילות השיר, מקפצת מהן החוצה אל תמונה גדולה ועגומה.
לאה צבי (דובז'ינסקי)
אני קוראת בשיר הרבה עוצמה והדימוי רק מחזק, כיוון שרשום שמוקדש לענת אני רק מנחשת שזאת ענת שאני כה אוהבת ומעריצה והשיר מחזק את התחושה. תודה רונית
יובל
צלול ויפה. סילביה פלאת'י משהו, הסבל כקתרזיס.
brachelb
רונית רגשת אותי מאד כי גם אני כמו לאה, מבינה שהקדשת את השיר לענת שלנו.
השיר נוגע בזהירות רבה בסימפטומים , בקבלת הדין ובהתמודדות עם הקושי. גבורה של ממש.
איתן.
תודה לרונית על שהעניקה לי קורא השירה חוויה מהנה . תודה !
ronitlib
תודה למגיבים/ות. השיר הוא שיר הוא שיר. לא ביוגרפיה.
אילנה
השיר יפה מאוד. חויה