שני שירים / יובל גלעד
*
עוֹרֵב מֵת בְּגַן צִבּוּרִי
בִּשְׁעַת בֹּקֶר רֵיקָה מֵאָדָם
שׁוֹכֵב מְכֻרְבָּל בְּלִי טִפַּת דָּם
תַּחַת אוֹר גַּס שֶׁל בְּקָרִים
בִּתְחִלַּת אָבִיב זוֹמֵם שָׁרָב.
אֵינְסוֹף דֶּשֶׁא מַצְהִיב
סְבִיב עוֹרֵב מֻנָּח כְּרָהִיט
בְּתֵאַטְרוֹן הוֹוֶה מֻפְרָע.
עוֹרֵב מְקַבֵּל מוֹתוֹ כְּיַלְדָּה
מְעִיפָה עֲפִיפוֹן. בָּאֹפֶק
עָנָן צָעִיר שֶׁל אִינְתִּיפָאדָה
חֲדָשָׁה. הָעוֹלָם אֵינוֹ יָפֶה
אוֹ מְכֹעָר, עֹנֶג אוֹ כְּאֵבִים
הוּא פָּשׁוּט יֶשְׁנוֹ, כְּבֹקֶר אֲבִיבִי.
*
עַכְבָּר אַמִּיץ
מֻנָּח בַּשְּׂדֵרָה
נִפְרָד מִיַּלְדוּתוֹ
בְּשַׁלְוָה מַבְעִיתָה
הַכֹּל הָיָה טוֹב
גַּם מָה שֶׁהָיָה רַע
דַּקּוֹת אוֹ שָׁעוֹת
עַד שֶׁרַעַל יַכְרִיעַ
אוֹ חָתוּל מִקְרִי
4 תגובות
brachelb
מבט חומל, על בעלי חיים שלרוב מעוררים בנו דחייה. תיאור נפלא של ה"תפאורה" סביב העורב. כולם כאחד משלימים את התמונה העצובה. עבר הווה ועתיד סובבים סביב הנושא האחד המעסיק את כולם, המוות.
אלף אלף
כשילדה מעיפה עפיפון היא עושה זאת בגאווה בדריכות ובהכנעה לרוח
השירים מעולים משוכללים נוטפי יופי ומוות שהוא מלא חיים וצבע
איתן.
שני שירים שחזרתי וקראתי פעם שניה ופעם שלישית, כי נכבשתי במיזוג של העוצמה הלשונית והעוצמה התכנית.
עפרה בן-עמי
תודה על השירים המדיטטיביים האלה! בשניהם יש קבלה של הבא והחולף כאילו מדובר בהצגת תיאטרון אחת גדולה, שהלוואי והייתי יודעת להתייחס אליה כמו במבט השירי הזה.