לא היכרתי את סבא וסבתא / איתן קלינסקי

כָּל יוֹם אֲנִי אוֹגֵר חֲלוֹמוֹת בַּמַּקְלֶדֶת

מְסַנֵּן מִלִּים בְּנִקְבֵי הַכְּבָרָה, מִמֶּנָּהּ

נִמְלְטוּ פֵּרוּרֵי מִלִּים נְקִיּוֹת,

אִתָּן יָכֹלְתִּי לְשׁוֹרֵר שִׁיר נָקִי

עַל סָבִי שֶׁלֹֹּא הִכַּרְתִּי, סַבָּא נָחוּם,

אַבָּא שֶׁל חֶדְוָה, אִמִּי, וַאֲחוֹתָהּ חֶמְדָה

שֶׁבְּתֹהוּ הַיֵּאוּשׁ לִבּוֹ הָלַם

בְּיִתְגַּדַּל וְיִתְקַּדַּשׁ שְׁמֵי רַבָּא

וְשַׁלְוַת בְּשָׁרוֹ הֶחָרוּךְ בְּלִי חֶסֶד וְרַחֲמִים

הָלְכָה מִבֵּיתוֹ בַּעֲיָרָה אוֹסְטרוֹמָזָבֵיץ

לְאוּדֵי הָאֵשׁ בִּטְרַבְּלִינְקָה הַשְּׁכֵנָה.

לֹא הִכַּרְתִּי אֶת הַסַּבְתָּא שֶׁלִּי, סַבְתָּא שָׁרָה,

אִמָּא שֶׁל חֶדְוָה, אִמִּי, וַאֲחוֹתָה חֶמְדָּה

שֶׁבַּתֹּהוּ הָרָעֵב פָּרְסָה תָּמִיד עַל הַשֹֻּלְחָן

מַפַּת בְּדוֹלַח שַׁבָּת לִילָדִים רְעֵבִים,

גַּם כְּשֶׁרֵיחוֹת קְמִילָה מִלְּאוּ אֶת בֵּיתָהּ

הִיא אָחֲזָה בַּסִּדּוּר כִּבְשַׁחַר וָרוֹד

הַמֵּאִיר דַּרְכָּהּ לַמִּשְׁרָפָה בִּטְרַבְּלִינְקָה הַשְּׁכֵנָה.

נְגִיעוֹת סַבָּא וְסַבְתָּא עָשׁוּ בִּי קְרָעִים

כִּי אִמִּי וַאֲחוֹתָהּ הִמְרוּ פִּיהֵם

חָמֵשׁ שָׁנִים לִפְנֵי שֶׁטְּרַבְּלִינְקָה

בָּלְעָה אֶת בֵּיתָן בְּאוֹסְטרוֹמָזָבֵיץ הַשְּׁכֵנָה.

נְגִיעוֹת סַבָּא וְסַבְתָּא עָשׁוּ בִּי קְרָעִים

כִּי אִמִּי וַאֲחוֹתָהּ מָעֲדוּ בְּכִבּוּד אָב וָאֵם,

לְמוֹרַת רוּחָם שֶׁל הוֹרִים

הֵן נָטְשׁוּ אֶת בֵּיתָן וְעָלוּ לְאֶרֶץ יִשְׁרָאֵל

חָמֵשׁ שָׁנִים לִפְנֵי שֶׁטְּרַבְּלִינְקָה

בָּלְעָה אֶת חַיֵּי הוֹרֵיהֶן

אֶת חַיֵּי סַבָּא וְסַבְתָּא שֶׁלִּי.