יערה יפנית / גיא חצרוני
נִמְנוּם אַחַר צָהֳרַיִם
תְּחוּשַׁת הִתְעַלּוּת מִתְגַּנֶּבֶת
מְחַיֵּךְ לְעַצְמִי
רֵיחַ עָדִין נִשָּׂא בָּאֲוִיר
יַעֲרָה יָפָּנִית פּוֹרַחַת מֵעֵבֶר לַחַלּוֹן
רֵיחָהּ כְּרֵיחַ פְּרִיחַת הֲדָרִים
מַזְכִּירָה לִי נִיחוֹחוֹת יַלְדוּת.
אֲנִי נִרְדָּם וְחוֹזֵר לִהְיוֹת יֶלֶד
יָחֵף בְּעוֹלָם שֶׁל תֹּם
כְּשֶׁנְּעִירַת חֲמוֹרִים עוֹד נִשְׁמַעַת
בֵּין קוֹלוֹת הַטְּרַקְטוֹרִים בִּשְׂדוֹת הַמּוֹשָׁב.
ניקוד: יאיר בן־חור
6 תגובות
ערגה
ימי התום
שיר יפה עם ריחות וגעגוע
brachelb
איזו אידליה. לא הערכנו את הפרטים הקטנים בילדות, עכשיו געגועים לעבר מתגברים.
הייתי יונקת את הצוף של היערה. לא יודעת אם היתה זו יערה יפנית.
mr.globy
שבת שלום
כנדומני כי צריך היה לנקד את המילה התעלות עם חיריק ולא פתח.
המשמעות, לעניות דעתי, תהיה ברורה יותר וחדה.
איילת שמעוני
חלום יפה, העבר. שב וחולף מתוך שינה ברגע אחר.
arikbenedekchaviv
שלחת אותי לזכרון ההתעוררות בבוקר בביתה של סבתי. ליד חלונה עמד דקל ענק, שהיה הביטאט ומקום בטוח ליונים, לציפורים. פני החלון פנו מזרחה. כך עם זרחית השמש, קולות היונים ההומות, האוייר הקריר והנעים בעל הריח המתוק – אחח, ילדות ירושלמית ברחוב עקיבא.
איתן.
תודה על החוויה השירית.