בין הבתרים (*) / איתן קלינסקי
בֵּין הַבְּתָרִים הָלַכְתָּ שָׁם אַבְרָם
טֶרֶם הָיִיתָ לְאַבְרָהָםֵּ
עַל כְּתֵפֶיךָ הַתּוֹר וְהַגּוֹזָל
וְהִשַּׁבְתֶּם יַחְדָּו רוּחַ בָּעַיִט
אֶל מוּל עֲלֶטֶת אֵימָה
תַּנּוּרֵי עָשָׁן וְלַפִּידֵי אֵשׁ,
שֶׁנָּסו אָחוֹר מִפְּנֵי מַשָּׁבִים בּוֹהֲקִים
וְאוֹרוֹת חַמָּה.
רָעֵב חַיִּים אֲנִי פּוֹסֵעַ אֶל תּוֹךְ
מַחֲשׁוֹף מֶרְחַקִּים מְבַשְּׁרִים
לְבַקֵּשׁ בַּשֵּׁנִית אַבְרָהָם לְהַר הַמּוֹרִיָּה-
לְהַשִּׁיב מַהֵר מַשָּׁב בּוֹהֵק
וְאוֹרוֹת חַמָּה בָּעַיִט.
בַּשֵּׁנִית אֲבַקֵּשׁ אַבְרָהָם
לַחֲגוֹר לְמָתְנָיו אֶת הָאֹפֶק
לָשֵׁאת עַל כְּתֵפָיו אֶת הַתּוֹר וְהַגּוֹזָל
לְהָנִיס מַהֵר אֶת הָעַיִט הַנּוֹסֵק מֵעַל
עֲלֶטֶת אֵימָה
תַּנוּרֵי עָשָׁן
וְלַפִּידֵי אֵשׁ.
(*) בראשית ט"ו, 9-10 – "וַיֹּאמֶר אֵלָיו קְחָה לִי עֶגְלָה מְשֻלֶּשֶׁת וְעֵז מְשֻׁלֶּשֶׁת וְאַיִּל מְשֻׁלָּשׁ וְתֹר וְגוֹזָל…וַיְּבַתֵּר אוֹתָם בַּתָּוֶך, וַיִּתֵּן אִישׁ-בִּתְרוֹ לִקְרַאת רֵעֵהוּ וְאֶת-הַצִּפּוֹר…"
לֹא בָּתַר". מִי יִתֵּן וּמְעוֹף צִפֳּרִים וְיוֹנוֹת שֶׁל שָׁלוֹם יְרַחֲפוּ בִּשְׁמֵי הַיְּקוּם הַמְּבֻתָּר בְּבִתְרֵי אֵיבָה, הָעֲלוּלָה לְהַכְחִידוֹ וְיָנִיסוּ מִתּוֹכוֹ אֶת אֵימַת הַהַכְחָדָה.
5 תגובות
מיקי
שיר מרתק. היותו תוצא של פסוק תנכי, המתייחס לאווירה הקשה השנאה והזעם הפוקדים את המדינה והציפור נותרת כמוצא אחרון לתקווה, במעופה תפיס את האימה.
נעמי כהן
לצערי, האות מ' סופית בסוף השורה השנייה מנוקדת. יש למחוק את הניקוד באות מ' הסופית בסוף השורה השנייה.
יהודית ממלבס
כמה כואב שהברית בין הבתרים מדממת לאורך כל ההיסטוריה שלה.
arikbenedekchaviv
אתמול צפינו במחזה של מאיר שלו: האבות והאימהות" בתיאטרון "גשר". בכשרון רב הוא מציג את האכזריות שלא תאומן בברית הזו, ונדמה לי שחזון אי-אלימות דומה עולה גם מהשיר שלך.
ההיסטוריה חותרת תחת הרצון השירי מאברהם.
שיר יפה.
הלוואי ורק שלום.
לאה צבי דובז'ינסקי
שיר חזק, כתוב נהדר, השיר ממשיך להדהד בי גם לאחר קריאה נוספת, שיר קשה מתאים למצב. תודה