שמחת הפנים / מוקי אלדד
מִגְבְּלוֹת הַגּוּף,
נַפְתּוּלֵי לֵילוֹת כִּבְדֵי כּוֹכָבִים
וְנִצָּב כָּל כָּךְ לְבַד.
צַמֶּרֶת הַחַיִּים אָבְדָה בֵּין
כָּחֹל וְתוּגָה.
בַּחֲלוֹמוֹת רִגְשַׁת פְּגִישׁוֹת
אֲהַבְהַבִּים,
אַחַת עַזָּה וְהִסְגִּירָה יָמִים
אֲחֵרִים.
לַיְלָה יָפֶה מְיֻגָּן.
הַגַּן זִמֵּר בְּגִיל בִּקְלִיפוֹת הָעֵצִים
בֵּין עֳפָאִים
וְלֵב הָאָדָם חַם.
וְנִצָּב כָּל כָּךְ לְבַד.
5 תגובות
עפרה בן-עמי
השיר נגע ללבי. תודה! קראתי שוב ושוב את המשפט ״צמרת החיים אבדה בין כחול ותוגה״ והרשיתי לעצמי להתפעל ולהתעצב בו זמנית.
לאה צבי (דובז'ינסקי)
שיר מרגש ונוגע ללב, מאוד אהבתי, תודה
מיקי
תיאור חי ומרגש אם כי מכמיר לב ומודע למגבלות הגוף והבדידות לנוכח כ היופי שבו. אוהבת מאד
איתן.
ממרומי הפסגות של העשור התשיעי לחיי, כמי שמתמודד עם "מִגְבְּלוֹת הַגּוּף" וחש את "נַפְתּוּלֵי הַלֵֵּילוֹת" קראתי שיר שריגש אותי, לכן אסיים במילה אחת – תֹוֹדָה.
arikbenedekchaviv
מיוגן? שברתי ת' ראש ללא הצלחה.
שיר שמבטא היטב את אבדן המין בגיל השלישי.