חולי / רון גרא

חָשׁ כֵּיצַד הַסּוֹבְבִים

אוֹסְפִים אֶת הַנִּימִים

הָאַחֲרוֹנִים

בְּיַחֲסֵי הַגּוֹמְלִין

וּמִתְרַחֲקִים.

שְׁתִיקַת חֲשֵׁכָה

רוּחוֹ לֹא נוֹפֶלֶת,

בְּרוּחַ בְּדוּחָה מֵשִׂיב

מְגַחֵךְ בָּאֲפֵלָה.

בְּחֶדְרוֹ מַעֲלֶה אוֹר

אַמְדּוֹרְסְקִי שָׂר לוֹ

אֶת "אֲנִי גִּיטָרָה",

עָצוּם עֵינַיִם

מַכֶּה בּוֹ הַשִּׁיר

בִּגְרוֹנוֹ רוֹעֶדֶת

דִּמְעָה.

עֲנָנִים נוֹסְעִים בְּלִי הֶרֶף

מָחָר יִתְנַגֵּן לוֹ

"לֵיל כּוֹכָבִים"

שֶׁל דּוֹן מֶקְּלִין.

7 תגובות

בגרוני רועדת דימעה!!

שיר יפה ומרגש, תודה

"אני גיטרה" ו"ליל כוכבים"; רוח בדוחה ודמעה רועדת בגרון – בהחלט ייצוג אותנטי של מורכבות הקיום של האני כאן ועכשיו.

איפוק יפה. רגש בלי רגשנות.

תודה על החוויה השירית

הבדידות של החולי עולה מתוך השיר הנוגע הזה והמנגינות מלוות אותו בתוך החשיכה. תודה על השיר הזה.

שיר מאד יפה, מרגש אך לא רגשני, אוהבת מאד