שירה

שתחיה / תמי קויפמן

בַּחֲצַר שֶׁלִּי פּוֹרַחַת שׁוֹשַׁנָּה אַחַת.

אֲנִי רוֹכֶנֶת, מַנְשִׁימָה אוֹתָהּ 

שֶׁתִּחְיֶה.

אֲנִי יוֹדַעַת שֶׁהִיא תִּבֹּל אַחֲרֵי הַשִּׂיא

גַּם אֲנִי

נָבַלְתִּי, נוֹבֶלֶת, אֶבֹּל.

בֵּינְתַיִם, אֵיבָרַי שׁוֹמְרִים עַל שְׁמָם הַטּוֹב,

זְרוֹעַ, אָמָה, זֶרֶת

הַשּׁוֹק וְהַיָּרֵךְ מִתְחַבְּרִים אֶל בֶּרֶךְ מְגַשֶּׁרֶת.

תְּנוּעָתִי מְדוּדָה.

בִּצְעָדִים זְהִירִים אֲנִי מִצְטָרֶפֶת לַדֶּרֶךְ, לֹא נִתְקַעַת 

וְהַתְּנוּעָה וְהַתְּנוּעָה מוֹלִיכָה אוֹתִי

אֶל אֹפֶק מִתְקָרֵב

מֶרְחֲבֵי הַשֶּׁקֶט מֻפְרָעִים בִּתְנוּעַת פַּרְפַּר

יָנוּאָר 24

8 תגובות

  • רוני גרא

    השושנה מטאפורית לדוברת בשיר, היא מנשימה אותה שתחיה, גם לה יהיה שיא, העקר שתשמור על התנועה המוליכ אותה.ואולי התכתבת עם שירה של זלדה. יופי של שיר

  • רחל בכר

    תמי יקירתי, תהליך הנבילה מעורר בנו עצב, איברנו נובלים מיומם הראשון, כמו שהדוברת מנשימה את השושנה, יש בחיים מצבים המנשימים את הדוברת. יפה מאד.

  • איילת שמעוני

    השיר הוא פריחה, והרגע הזה חשוב, בין אם יחזור או לא יחזור, האביב יחזור בסוף המעגל, את שומרת על עצמך גם כשהאופק מבשר את מה שלא ביקשת.

  • איתן .

    תמי היקרה, שירך כבש אותי, המשוטט בפסגות העשור התשיעי לחיים. דיברו ללבי המילים – "….. ןְהַתְּנוּעָה מוֹלִיכָה אוֹתִי אֶל אֹפֶק מִתְקָרֵב"

השאר תגובה