לכאורה אביב / שושנה קרבסי
לִכְאוֹרָה אָבִיב
וְהַזְּקֵנִים הַנּוּגִים עַל הַסַּפְסָלִים
לֵאמֹר:
״שָׁנִים שֶׁלֹּא רָאִינוּ אֶת הַחַרְדָּלִים
גְּבוֹהִים כְּמוֹ הַשָּׁנָה,
אַךְ רָאשֵׁיהֶם כֹּה שְׁפוּפִים,
הַשֶּׁלֶף אַף הוּא
דּוֹקְרָנִי וְכִידוֹנִי
וְדַם הַמַּכַּבִּים
וְהַפְּרָגִים הַבּוֹעֲרִים
מֵהָאָדֹם הָאָדֹם זֶה״.
לִכְאוֹרָה אָבִיב.
הַפְּרִיחָה מִתְפָּרֶצֶת בִּכְפוּלוֹת וּמְכֻפָּלוֹת
וּמִפִּי הַזְּקֵנִים: ״מֵעוֹלָם לֹא רָאִינוּ כָּזֹאת
שֶׁשָּׂדוֹת יוֹדְעִים
כִּי הַשָּׁנָה צָרִיךְ לָנוּ
יוֹתֵר פְּרָחִים״.
וּלְעֵת עֶרֶב
מְמַהֲרִים הַזְּקֵנִים אֶל אַנְחוֹתֵיהֶם
בְגַבָּם יָרֵחַ נוֹרָא
מְנַגֵּחַ בְּגַגּוֹת הַבָּתִּים
כְּמוֹ נִתָּח מִלּוֹעָהּ שֶׁל בַּלִּיסְטְרָה.
לְעֻמָּתוֹ הַבְּרוֹשִׁים
סְבִיב בָּתֵּי הֶעָלְמִין
שְׁקֵטִים, דְּרוּכִים כִּזְקִיפִים,
צוֹפִים
הַיֵּשׁ כּוֹשְׁלִים וּבָאִים
עַל אֵם הַדֶּרֶךְ.
8 תגובות
איילת שמעוני
כל כך יפה תיארת את החידלון ואת הקץ הממשמש ובא.
אוולין כץ
שיר מדהים מתאר בצורה ציורית ולירית נוף מתפרץ בתפרחת אדומה של דם ודמע. בקריאת השיר נוצרה בי התחושה של אובדן רשה. רק "הַזְּקֵנִים הַנּוּגִים עַל הַסַּפְסָלִים" נותרו להשמיע קינה ונהי אל מול המראה המרהיב ומאדים, אולי בצל "הַבְּרוֹשִׁים ..דְּרוּכִים כִּזְקִיפִים צוֹפִים" באבל המתרחב.
שושנה קרבסי
תודה על המשובים לשיר הכאב הזה. לקרוא ולבכות. דווקא באביב המתפרץ ביותר שהיה השנה הפרחים יותר עצובים ואנחנו.
תמר קויפמן
תודה על השיר, המדוייק , עוכר שלווה ומביא את העולם על חלקיו המפתים ועל החדלון הפושה בו. הדימויים והשימוש במבטם של הזקנים מעמיק את התוכן
לאה צבי (דובז'ינסקי)
שיר יפה ומרגש שושנה, תודה
אורית
שיר יפהפה. שפתו נפלאה. האביב, הפריחה העזה, כה זרים להרגשה. לכאורה אביב. מאז התחילה המלחמה ברוב הימים החיים הם רק לכאורה חיים.
איתן
השיר דיבר אלי , סליחה , הרטיט אותי, כמי שחש את עוצמת הפער בין האביב ובין עוצמות הכמישה והכיליון האורבים לאביב מחיקה של הזקנה .
מיקי
שיר נפלא, החיבור בין אדומי הפריחה וחיות או אפילו חירות האביב לבין המלחמה המתישה הגוררת רגליה וגובה מחירים . על הכמישה הרוחנית מאז הסתיו ועד עכשיו. גם הגשמית גובה מחירי עתק ומתבטאת בצעירים רבים שנוטשים לאביבים אחרים. כתבת כה נכון וכה יפה את האביב הזה, כחריש עמוק לעורנו.