וייט ראביט / רונית ליברמנש־ורדי
צוֹעֶדֶת בַּחֹם
הַיּוֹם עַל הַמִּדְרָכָה
בּוֹאֲכָה עֵין עִירוֹן –
מַמְרִיאָה בָּאָזְנִיּוֹת
הָאַלחוּטִיּוֹת
בַּמָּטוֹס שֶׁל גֵ'פֶרְסוֹן
SURREALISTIC PILLOW
נִשְׁאֶבֶת בְּאַחַת לַחֲדַר
הַמּוּזִיקָה
אוּנִיבֶרְסִיטַת
בֶּן־גּוּרְיוֹן
בַּמֵּאָה שֶׁעָבְרָה
לְשֵׁם שִׁנּוּי
נוֹסְטַלְגִּיָּה
מְפֻיֶּסֶת, לֹא
מְאָרֶרֶת,
מְתוּקָה עַד
בְּחִילָה כְּמוֹ וָרֹד
בָּזוּקָה
"הֵי יוּ",
שָׂרִים כָּעֵת
פִּינְק פְלוֹיְד
בָּאַלחוּטִיּוֹת –
אֲנִי בְּפִנַּת
קִדְמָה
וּמַכְשִׁירֵי הַכֹּשֶׁר
הַיָּדִיּוֹת לוֹהֲטוֹת
כִּסֵּא הַפְּלַסְטִיק
בּוֹעֵר –
יוֹם יָבוֹא הוּא יָבוֹא,
יוֹם אֶחָד תּוּכְלִי
לִפְרֹשׂ
כְּ־נָ־פַ־יִ־ם
לִנְסֹק מַעְלָה עַד הַשֶּׁמֶשׁ
וְלִנְחוֹת בַּחֲבָטָה
אִיקָרוֹס מִמִּין נְקֵבָה
וּבְמִשְׁעוֹל
הַזִּכְרוֹנוֹת הַמְּקֻדָּדִים
אֲנִי סוֹפֶרֶת שְׁלוֹשִׁים –
שְׁלוֹשִׁים חֲזָרוֹת בְּמַכְשִׁיר
הַחֲתִירָה
שָׁבָה וְדוֹאָה
לַחֲדַר
הַמּוּזִיקָה, שְׁטִיחִים
מֵהַשּׁוּק הַבֶּדְוִי
הוֹרֶגֶת
שָׁעָה בֵּין
הַתִּרְגּוּלִים,
מַקְשִׁיבָה
בְּרִיפִיט
יְדָנִי,
שֶׁשּׂוֹרֵט
אֶת תַּקְלִיט הַוִּינִיל
בָּרִאשׁוֹנָה בְּחַיַּי
לְ"וַיְט רַאבִּיט"
וַיְט רַאבִּיט –
וַיְט רַאבִּיט –
חוֹלֶמֶת לִכְבֹּשׁ אֶת הָעוֹלָם
סוֹפֶרֶת מְפֻרְסֶמֶת,
אוּלַי מְשׁוֹרֶרֶת –
הָא,
מִי פִּלֵּל שֶׁיָּאִיר הַיָּפֶה
מִ־"18 בֵּינְלְאֻמִּי שָׁלוֹם?"
יִתְפַּח וְיִתְפַּח
וְיָמוּת מִסַּרְטָן
בְּגִיל 50
וְרָמִי, הַפִילוֹסוֹף
שֶׁנִּסָּה לַשָּׁוְא
לְשַׁדֵּל אוֹתִי
לָצֵאת לַמִּדְבָּר
לִטְרִיפּ
אֵל־אֵס־דִּי –
בְּמֶחְוָה יַלְדוּתִית
לִגְרֵיְס סְלִיק,
הַסּוֹלָנִית,
רָמִי מָה?
מִי פִּלֵּל
שֶׁשּׂוֹרְדֵי
הַמִּלְחָמוֹת,
הַמַּגֵּפָה,
הַמַּחֲלוֹת,
יִכְלוּ בֶּעָשָׁן
הַמִּתְאַבֵּךְ
כְּבָר
225
יָמִים
בַּמּוֹלֶדֶת
שֶׁנִּבְגָּדָה
בַּתּוֹרָה
שֶׁהָפְכָה
לִמְדִינַת
יְהוּדָה
ניקוד: יאיר בן־חור
8 תגובות
אילנה
חודר אל לב
מעביר צמרמורת
חבל על דאבדין ולא נשכחין
רוני גרא
מתחיל בנוסטלגיה "המתוקה" ועובר אל הכאב של ימי השבי, וההספד על מדינתנו שהפכה מדינת יהודה.
עפרה בן-עמי
הקפצת אצלי זכרונות רחוקים מאוד עם שירך… של סמים וקריאות חוזרות באליס, ועם ווייט ראביט ברקע, בקולה של גרייס סליק שגם כתבה והלחינה.
איתן.
כְּבָר לְמַעֲלָה מִשְּׁמוֹנָה חֳדָשִׁים
בַּמּוֹלֶדֶת
שֶׁנִּבְגְּדָה
בַּתּוֹרָה
שֶׁהָפְכָה
לִמְדִינַת
יְהוּדָה
מְשַׁכֶּרֶת בִּמְשִׁיחִיּוּת מְשַׁכֶּרֶת וּמְשַׁקֶּרֶת.
תמי
כמו מקוננת, קורעת קריעה
רונית
תודה לכל המגיבות.ים. וכן. קינה על הארץ האבודה, בדרכה לתהום
מיקי
תוהו ובוהו , יש לי שיר נר כזה אבל יותר מינימליסטי. לי זה קרה מזמן ומאז לא נרפאתי, כנראה ידעתי שיום יבוא והמדינה שלנו תהייה לא רלבנטית. בהחלט עצוב…
רונית
שיר נר? למה הכוונה?