מדיטציה / עדן מיטל שפילמן
מִפִּלְאֵי הַזְּמַן לָמַדְתִּי
לִהְיוֹת נְכוֹנָה לְהִתְבּוֹדֵד,
לִפְרֹם אֶת הַיּוֹם וְאֶת הַלַּיְלָה
לִהְיוֹת קְרוֹבָה אֶל הַשָּׁמַיִם
לְהַבִּיט עַל הַטּוֹבוֹת וְהָרָעוֹת.
מִמְּעוֹף הַצִּפּוֹר לָמַדְתִּי
לָחוּשׁ יֹפִי מִבְּלִי לָגַעַת
לְהָסִיר שְׁכָבוֹת בְּאֹמֶץ
לִקְרֹם שָׁמַיִם מִכָּל מָקוֹם
לָדַעַת
לִיצֹר
לַחֲווֹת
אֵין־סוֹף.
ניקוד: יאיר בן־חור
3 תגובות
רוני גרא
שיר יפה על האומץ לחיות.
תמי
יש בשיר תחושת זרימה שנבנית לכל אורכו, ויש בו את השקט שבקבלת מה שיש
איתן
תודה למשוררת, שהעניקה לי הקורא חוויה מרגשת – שגם אני "מִמְּעוֹף הַַצִּפּוֹר לָמַדְתִּי לָחוּשׁ יֹפִי מִבְּלִי לָגַעַת"