שירה

כוכב לכת / לאה צבי דובז'ינסקי

כְּשֶׁרֹאשִׁי מֻנָּח
בַּשֶּׁקַע בֵּין צַוָּארְךָ לְעֶצֶם הַבְּרִיחַ, נֶעֱצָמוֹת עֵינַי סְבִיבָם מִסְתּוֹפְפִים
שְׁלַל פַּרְפָּרִים מְרַפְרְפִים עַפְעַפַּי
מַגָּעָם מְרַגֵּשׁ כְּמוֹ בִּקְעַת הַמַּכְתֵּשׁ בָּהּ מָשׁוּךְ רֹאשִׁי,
חִיּוּךְ קָטַן נִמְלָט מִזָּוִיּוֹת פִּי,
מַנִּיחַ כַּף יָד גְּדוֹלָה מְלַטֵּף בְּרַכּוּת רַקּוֹתַי
מְרַחֶפֶת אֲנִי לְתוֹךְ חֲלוֹם בְּדַרְכִּי נִקְרֶה
הַנָּסִיךְ הַקָּטָן נוֹטֵל יָדִי וּמַנִּיחַ לִי לְהָרִיחַ שׁוֹשַׁנָּה אֲדֻמָּה כְּדָם,
בֹּשֶׂם עַז מֵצִיף אַפִּי רֹאשִׁי סְחַרְחַר,
אֲנִי הַצַּד הָאָפֵל שֶׁל הַיָּרֵחַ
וְאַתָּה לִי כּוֹכָב
לֶכֶת
לֶכֶת

4 תגובות

השאר תגובה