יריד באדום ובלבן / זיוה גל
יריד באדום ובלבן / זיוה גל
יְרִיד הַמָּוֶת חוֹצֶה מַסֵּכָה
הָאֱמֶת שֶׁלָּהּ נִנְסֶכֶת עַל פָּנִים לְבָנִים עֲדַיִן מִתְמַלֵּאת בְּשֶׁטֶף רָזֵי מְכוֹנָה.
תֵּאָטְרוֹן רְחוֹב מֵצִיץ עַל הֲמוֹנִים
בְּעֵינַיִם כָּלוֹת נִשְׁלָפוֹת דְּמוּיוֹת מִבִּיתָנִים כְּסַכִּינִים בֵּין סוֹגָרִים
מְפַתּוֹת כּובָעִים לְהָסִיר עַצְמָם בְּקִידָה. לְהָכִיל אִמּוּם
וְלִשְׁאֹל: "וּמַה לִי וְלָאָדֹם הָאָדֹם הַזֶּה?"
מִקּוֹמַת עַמּוּדִים אַחַת לַשְּׁנִיָּה
מוֹשְׁכוֹת קַוֵּי צְלָלִים מְזִיזוֹת רָהִיטִים אֶל פִּנּוֹת מִתְקַדְּשׁוֹת.
הֵדֵי קוֹנְצֶרְט עֲמָמִי נֶאֱסָפִים שֶׁלֹּא בִּרְצוֹנָם, מֵעֵבֶר לְגִדְרוֹת מִשְּׁכָּנָם
אֶל בֵּית הָעוֹלָם בְּרַעַד אוֹרְקוֹלִי,
לִקְנוֹת מְעַט שַׁלְוָה.
צְרוֹר מַפְתֵּחוֹת עוֹנֵד אֶת כָּל הַצְּלִילִים קְלוּעִים עַל צַוָּאר
לְרַאסְטוֹת שֶׁל צְבָעִים
וּפַחַד מֻטָּל עַל רָאשֵׁי הַשְּׁכֵנִים וְנִנְעָל.
ניקוד: חני צפריר
השיר נכתב בעקבות יריד רחוב, שנערך בירושלים, בהשתתפות זמרים אמני רחוב, שסחפו את המשוררת לעבר מציאות דמיונית, דמונית ואפוקליפטית. המוות מדבר מגרונותיהם של הנוכחים, דמויות נשלפות מהביתנים כסכינים והאימה מבוססת בשלל צבעים.
9 תגובות
עפרה בן-עמי
שיר עשיר, מלא בעתה וקסם. קראתי אותו כחלום מסויט על תהלוכה המאכלסת ספק אמני רחוב צבועי פנים ספק מתים המבקשים מנוחת עולמים. תודה!
דוד אדלר
שיר מעניין וגדוש דימויים מפתיעים וביטויים פואטיים יפים כמו
יְרִיד הַמָּוֶת חוֹצֶה מַסֵּכָה
מְפַתּוֹת כּובָעִים לְהָסִיר עַצְמָם בְּקִידָה
רַעַד אוֹרְקוֹלִי
ועוד
לפי טעמי, ורק לפי טעמי, הייתי מסיים ב-
הֵדֵי קוֹנְצֶרְט עֲמָמִי נֶאֱסָפִים שֶׁלֹּא בִּרְצוֹנָם, מֵעֵבֶר לְגִדְרוֹת מִשְּׁכָּנָם
אֶל בֵּית הָעוֹלָם בְּרַעַד אוֹרְקוֹלִי,
לִקְנוֹת מְעַט שַׁלְוָה.
ומקדים בדיוק לפניהן את שלוש השורות האחרונות הנוכחיות.
ראוי לקורא וגם לשיר לסיים את עצמו ב" מנוחה ושלווה", לא משנה מאיזה סוג.
טל. מ
מחריד ויפה ב זמנית, תודה!
חיים מזר
השיר מזכיר מאוד את סרטיו של פליני "סטיריקון" ו"רומא" . הרבה אסוציאציות, דמויות גרוטסקיות ולא פעם גם קריקטוריסטיות וויזואליות חזקה מאוד עד להקצנה. שיר אימאז'יסטי חזק מאוד. הכותבת מציירת במילים. ההערכה שלי שיש לה כישרון ציור לא מבוטל. קרוב לוודאי שהסוריאליזם מבית היוצר של סלוודור דאלי קרוב לליבה.
זיוה גל
תודה רבה לעפרה בן עמי, לטל מ, ולדוד אדלר.
וכמובן גם לעורכות: לענת קוריאל ולרונית לירבמנש.
לדוד אדלר – מאחר ושירה היא ייצוג לחיים עצמם ולעתים גם סמליות ממש, והשיר הזה נכתב מתוך רוממות נפש
ויש לי כבר מרחק הזמן וטווח הבחינה מאז- אינני מעוניינת לשנות את השיר שלי.
עם זאת אבחן את מילותיך, מבטיחה, גם לאורך זמן לעתיד. תודה רבה, זיוה
המשך שבוע נעים לכולן/ם
זיוה גל
חיים מזר תגובתך הופיעה מאוחר.
ואיזו תגובה אינטליגנטית ומאוד מחמיאה. אני מקווה שאני ראויה לה.
דרך אגב אינני יודעת לצייר, אך אני אוהבת לצייר ובעיקר לפסל
אם כי הניסיונות האלה הם נחלת העבר.
אוהבת כל אמנות שאני מוצאת כטובה ואני מצליחה להגיע אליה
הרי אין סוף לעושר הזה.
תודה רבה!
חיים מזר
ובאותו הקשר תנסי למצוא ב – you tube את הנעימות מסרטיו של פליני. הן הולחנו עלי ידי נינו רוטה. מנגינות יפיפיות בטעם חמוץ מתוק. סרט מרגש שלו הוא לילות כבירייה .כמו בסרטים אחרים שלו גם כאן משחקת אשתו ג'ולטיה מסינה. הסצנה האחרונה מרגשת מאוד ובלתי נשכחת. את מוזמנת להיכנס לבלוג שלי' , הבלוג של חיים מזר בו מופיעים חלק משירי. תרשמי ב- google תיקייה של חיים מזר מצויים בו סיפורים שאני כותב, סיפורי נונסנס . סיפורים עם הגיון של בית משוגעים. על בסיס השיר שלך תנסי לכתוב סיפורים. תפתיעי את עצמך. הפוטנציאל קיים..
זיוה גל
חיים מזר יקר תודה לכל המידע אלך בעקבותיו להאזין, ולקרוא משיריך ומסיפוריך.
אני חושבת שקשה להתרשם רק משיר אחד לכן מזמינה אותך להציץ
בספרי שזה עתה יצא לאור "בשיפולי בהלה" / זיוה גל, הוצאה לאור: "ספרי עיתון 77"
שבת שלום לכולנו.
זיוה גל
שוב הפואטיקה.
לעניות דעתי, הוא מבין בשירה כמו שאני מבינה באינסטלציה.