ימינך לא תמכה / רון גרא

בְּרֵאשִׁית הָיִינוּ לְבָשָׂר
אֶחָד.
כְּבָר אָז דָּבְקָה הִיא בִּבְשָׂרִים לוֹהֲטִים
אֲחֵרִים.
אִתִּי לֹא צִמְּחָה עוֹד
לֶהָבָה בַּתִּפְרַחַת.
כְּמוֹ אָמָּן שֶׁיָּד אִמָּהִית עֲלוּמָה
מַנְחָה
נִסִּיתִי לַחְרֹז עַל
פְּרָחִים שֶׁנָּבְלוּ
אֲהָבוֹת שֶׁדָּעֲכוּ
עַל מַכָּה וְעוֹד מַכָּה
עַד דְּלֹא יָדַע.
עָמֹק בִּפְנִים
שׁוֹאֵף אֲוִיר לְעֵבֶר יַלְדוּתִי
הָרִאשׁוֹנִית

ניקוד: יאיר בן־חור

4 תגובות “ימינך לא תמכה / רון גרא

  1. עמירם לורד

    בתחילת כל שיר עומד אדם.
    מין סיזיפוס בשר ודם.
    סופו שלא התקבל, שלא שייך, שלא ממש נאהב, שלא ממש התפרנס. שלא השלים אמנות ושלא זכה להכרה.
    כמו מתאגרף שלא רוצה להמשיך את הקרב,
    למרות שהבדידות עוד לא תקעה לו
    מוק אהוט.
    ושירתו כאבן המתדרדרת במדרון או כאבן שאין לה הופכין.
    אבן פינה לשיר הבא.

  2. לאה הרפז

    אכן שיר מרגש. ללמרות שמן ההתחלה ידע הדובר בשיר שהעלמה אינה מהנאמנות ובכל זאת לא הבין את הרמז ונשואר . בכל מקרה זה כואב.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *