ארכיון תגיות: תות הרמס סאטורי

אז היה לה / תות הרמס סאטורי

 
אָז הָיָה לָהּ הַקֶּסֶם הַזֶּה
שֶׁל סְתָו
שֶׁל יַמִּים שֶׁל שְׁחָפִים
מֵעַל הָרְחוֹב הַסּוֹאֵן
אֲנָשִׁים וּנְתָזִים עֲכוּרִים
נִמְחִים בְּבַת.

ניקוד: יאיר בן־חור

לשמש / תוֹת הֶרְמֶס סאטוֹרי

עוֹד מֻקְדָּם לְדַבֵּר אֱמֶת.
הָאֱנוֹשׁוּת אֵינָהּ עֲרוּכָה לְכָךְ
מוּטָב נְדַבֵּר בִּסְמָלִים.
אֲשֶׁר לְמַחֲסוֹמֵי הַשָּׂפָה:
עֲקֵבוֹת יְרֵחִיִּים מְצֻלָּקִים
שֶׁל עֲבָרֵנוּ הַקּוֹלֶקְטִיבִי הַסְּתַגְּלָן
יֵשׁ לְהָמֵס בְּעִקְבִיּוּת אֶל תּוֹךְ הָעוֹר
הָאָפֹר שֶׁל תַּקִּינוּת פּוֹלִיטִית.

וּמַה נִּשְׁאַר?
אֶגוֹאִיזְם טָהוֹר אוּלַי.
אִישׁ אֵינֶנּוּ קַיָּם מִלְּבַדְּךָ
עֲשֵׂה זֹאת לְעַצְמְךָ.
דְּהַר בְּעוֹדְךָ אוֹחֵז בַּנֵּס
בְּטֶרֶם יַהֲפֹךְ לְדֶגֶל כְּנִיעָה
שֶׁתָּנִיף עִם עֶרֶב.

ניקוד: יאיר בן־חור

זה חיב להשתנות / תוֹת הֶרְמֶס סאטוֹרי

זֶה קָרָה
הָיִיתִי צְעִירָה:
אֲנִי הָיִיתִי
בֶּן 13
לִפְנֵי 27 שָׁנִים.

הוּא
הָיָה מוֹדָע: קָרוֹב
מְפַקֵּד פְּרוֹפֶסוֹר נַעֲרָץ
הִיא מִפְלֶצֶת:
הִיא לֹא עָשְׂתָה כְּלוּם.

וְנִסִּיתִי לִשְׂרֹד:
חָשַׁבְתִּי שֶׁזֹּאת אַשְׁמָתִי
כִּי יָדַעְתִּי
פָּחַדְתִּי
שֶׁהַהוֹרִים שֶׁלִּי:
"וּכְשֶׁהִתְלוֹנַנְתִּי" צָעֲקָה.

זֶה קָרָה
כָּל כָּךְ הַרְבֵּה פְּעָמִים
אֲבָל זֶה בְּכָל מָקוֹם.

כתבתי מה שאמרו לי / תּוֹת הֶרְמֶס סאטוֹרי

כָּתַבְתִּי מַה שֶּׁאָמְרוּ לִי.
הָיְתָה מִשְׁמַעַת בַּבַּיִת.
הַרְבֵּה מִשְׁמַעַת דַּיְקָנוּת:
הַרְבֵּה מַכּוֹת וְהִתְעַלְּלֻיּוֹת.

כָּתַבְתִּי מַה שֶּׁאָמְרוּ לִי.
אַחַר כָּךְ הִכְרִיחוּ אוֹתִי
לְתַקֵּן אֶת הַגִּרְסָה.
הֵבַנְתִּי שֶׁמַּשֶּׁהוּ לֹא בְּסֵדֶר.

כְּשֶׁשָּׁאַלְתִּי
הוּא עָצַם עֵינַיִם וְשָׁתַק.
וְזֶהוּ.
אָז כָּתַבְתִּי מַה שֶּׁאָמְרוּ לִי.

ניקוד: יאיר בן־חור

תעלומה IX / תּוֹת הֶרְמֶס סאטוֹרי

לפרופ' גבריאל מוקד

הַיָּמִים נוֹרָאִים וְהַלֵּילוֹת
בָּאִים בַּיָּמִים.
פְּנֵי הַמְחַפֵּשׂ הַשָּׂב דּוֹמְמִים
אֶל מֶרְחֲבֵי הַנֶּפֶשׁ הַמֻלְבָּנִים.

בַּפְּסָגוֹת תָּאִיר לוֹ לַהֵלֶךְ
מְנוֹרַת שְׁלוֹמוֹ הַמְנֻזֶּרֶת אֶת
מֶרְחָבָיו הַקָּרִים הַמְדוּדִים
בְּאֵין יָקָר שֶׁבָּרָקִיעַ הוֹלֵךְ.
אֱמוּנוֹ בְּיָדוֹ: מַטֵּה הַנְּדוּדִים.

בַּלֵּיל הַדּוֹמֵם הַהֵלֶךְ נִפְרָד.
עוֹד מְעַט וְיָרַד
רָפָא וּלְיָמִים לָמַד: בָּעוֹלָם
גַּם בָּאָדָם הוּא הַיֹּפִי הַנָּם.

ניקוד: יאיר בן־חור

שני קטבים לו לשיר: הימים המכונים "נוראים", ומנגד הלמידה והגילוי ש"בעולם גם באדם הוא היופי הנם".

נְפִילָה שִׁיבָה / תוֹת הֶרְמֶס סאטוֹרי

נְפִילָה שִׁיבָה / תוֹת הֶרְמֶס סאטוֹרי


נְפִילָה
נָפַלְתִּי וְנָפַלְתִּי
לְתוֹךְ אַשְׁלָיָה
אֶל מַחֲלָה וּמָוֶת
הַסֵּבֶל פִּרְעוֹן חוֹבִי.
 
שִׁיבָה
קָפַצְתִּי שָׁבְתִי
לַחֲלַל הַיְּקוּם
מְקוֹר הָאֱנוֹשִׁי:
הַדָּבָר הַיָּקָר בְּיוֹתֵר.


מתח שבין נפילה ללב המאפליה – "חשיכה נראית" כשל סטיירון שאינה אלא אשליה, לבין השיבה אל "חלל היקום", הגרעין הראשוני וההיולי.

* / תוֹת הֶרְמֶס סאטוֹרי

* / תוֹת הֶרְמֶס סאטוֹרי

"אֲבָל אֲנָשִׁים לֹא נִשְׂרְפוּ"
'ידיעות אחֲרונות', 27.11.16

הֶעָלִים אֵינָם מְרַשְׁרְשִׁים
עוֹד עַל גִּדְמֵי עֵצִים מְפֻחָמִים
אֲבָל אֲנָשִׁים לֹא נִשְׂרְפוּ
אֵינָם נִשְׂרָפִים.
 
הָעַד שׁוּב אֵינוֹ יָרֹק
בַּשִּׂיחִים וּבַחֻרְשׁוֹת שֶׁהֻכְתְּמוּ
רוּחַ זָרָה רָעָה וּשְׁחֹרָה
גִּבְעַת הָאֳרָנִים מְאֻפֶּרֶת בִּכְבֵדוּת
לַמִּלְחָמָה.
 
טֶרֶם הֻכְרַע הַכֹּל
כֵּן: הַכֹּל כְּבָר הֻכְרַע
כִּי רַק רַע
כָּל יֵצֶר מַחְשְׁבֹת לִבּוֹ שֶׁל הָאָדָם
שֶׁפֵּרוּשׁוֹ דָּם עַל דֶּרֶךְ הָאֲדָמָה.

רוממה החדשה (רָמות בן-גוריון), חֵיפה

הכותב מרפרֵר בשירו לגל השרפות שפרץ בישראל בנובמבר 2016, ובעיקר לשרפות הענק שפקדו את חיפה. העד הושחר, האורנים "מאופרים בכבדות" בפיח חורש רע, כמו צבעי ההסוואה של לוחמים היוצאים לקרב. אבל הקרב הוכרע מלכתחילה עקב הרשעות מעשה ידי אדם, הגם שמבחינת הכרוניקה העיתונאית היבשה זאת סתם שרפה, שהרי "בני האדם לא נשרפו".

מולדתי / תּוֹת הֶרְמֶס סָאטוֹרִי

מולדתי / תּוֹת הֶרְמֶס סָאטוֹרִי

מולדתי
הוֹי מוֹלַדְתִּי מוֹלַדְתִּי
בְּאֶפֶס יָד נֶהֱרָסָה.
 
הַמְּצוּדָה נִצּוֹדָה:
הִתְמוֹטְטָה הַגָּדֵר נָפָלָה
 
חוֹמַת הָאֶבֶן
נָטְשׁוּ מִגְדַּל הַמַּיִם
מֵימָיו.
 
נִשּׁוּם תִּנְשָׁמוֹת אָז בְּלֵילוֹת
הַקַּיִץ עַל הַמִּרְפֶּסֶת הַגְּדוֹלָה הַהֲזוּיָה
תַּחַת בְּעֵרוֹת
כּוֹכָבִים לֹא בּוֹעֲרוֹת.
 
הוֹי מוֹלֶדֶת מוֹלַדְתִּי
טֶרֶם נָגְעָה בָּהּ יָד וַתִּפּוֹל.

ניקוד: יאיר בן־חור

זהו שיר קינה למולדת האהובה שלפי הדובר בשיר, נחרבה ונפלה. הכול התמוטט ונשרף בה.

יֵשׁוּעַ בַּמִּשְׁפָּט / תוֹת הֶרְמֶס סאטוֹרי

יֵשׁוּעַ בַּמִּשְׁפָּט / תוֹת הֶרְמֶס סאטוֹרי

יֵשׁוּעַ בַּמִּשְׁפָּט נוֹתַר
קַר רוּחַ כְּבָר מַפְנִים
 
כְּמוֹ הִשְׁלִים עִם גּוֹרָלוֹ
גּוֹרָל מַר שֶׁהוֹעִיד לוֹ אֱלֹהִים
 
הָרַחוּם וְהַחַנּוּן אַךְ
לֹא הַפַּעַם. חַכֵּה לִתְחִיַּת הַמֵּתִים.
 
בֵּינְתַיִם יֵשׁ לִבְחֹר בֵּין רוֹצֵחַ
לְאִישׁ הָאֱלֹהִים
 
מְאֻחָר מִדַּי. מִכָּאן הִתְגַּלְגְּלוּ הַדְּבָרִים
בְּאֹפֶן טְרָגִי עֲבוּר הַיְּהוּדִים.
 
יֵשׁוּעַ מִתְחַנֵּן עַל נַפְשׁוֹ בַּשְּׁלִישִׁית לֹא כִּרְצוֹנִי כִּי אִם כִּרְצוֹנֶךָ
הַכּוֹס נִשְׁתְּתָה עַד תֻּמָּהּ.

ישוע כדמות מיתית קם לתחייה בשיר, בסיטואציה הטעונה של פונטיוס פילטוס המבקש מהיהודים לבחור את מי ידון למוות ואת מי ישלח לחופשי.

אֲהוּבָתִי יָצְאָה לָתוּר / תוֹת הֶרְמֶס סאטוֹרי

אֲהוּבָתִי יָצְאָה לָתוּר / תוֹת הֶרְמֶס סאטוֹרי

אֲהוּבָתִי יָצְאָה לָתוּר
אֶת דָּרְכֵי כָּל הָעוֹלָם.
כְּנָפֶיהָ מַגִּיהוֹת עַל סְבִיבוֹתֶיהָ.
אֲהוּבָתִי אֵינֶנָּה עוֹד נַעֲרָה
לֹא תִּכְרַע לִפְנֵי הַשֵּׁד
לַהַט הַחֶרֶב הַמִּתְהַפֶּכֶת בְּעֵינֶיהָ.

אֲהוּבָתִי יָצְאָה לָתוּר
אֶת דָּרְכֵי כָּל הָעוֹלָם
בְּפִנּוֹת נִסְתָּרוֹת שֶׁל גּוּף הָאֵל
הַשְּׁמֵימִי עִם הֲבֵל הַחַיָּה.
מִי לֹא יִשָּׂרֵף?

וישורר המשורר את אהבתו לאוהבתו, ביצרו צימודים של ניגודים: אהובה שנחלצת מכבלי המין-מגדר ב"יצאה לתור את דרכי העולם", משל הייתה נסיך קדום ונועז, בהתעלמה מסכנת החרב המתהפכת; שכן היא עצמה בבחינת חרב מתהפכת, כשמיד לאחר מכן מתואר אל שמימי בניגוד לשד, או אל בעל "גוף שמימי", שהוא בעת ובעונה אחת גם "אל-חייתי".